היתרונות והחסרונות של טיפול לאיזון לחץ הדם בחולים בסיכון נמוך עם יתר לחץ דם בדרגה קלה (JAMA Intern Med)

ממצאים חדשים אינם תומכים בהמלצות בהנחיות להתחלת טיפול תרופתי בחולים בסיכון נמוך עם יתר לחץ דם בדרגה קלה. במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine טוענים החוקרים כי ממצאי המחקר העידו על סיכון מוגבר לאירועים חריגים עם טיפול זה ועל-כן רופאים צריכים לנקוט משנה זהירות כאשר עוקבים אחר ההנחיות, שהתבססו על מחקרים בחולים בסיכון-גבוה, ומבקשים ליישם את ההמלצות במטופלים בסיכון נמוך.

מטרת החוקרים הייתה לבחון אם טיפול לאיזון לחץ דם מלווה בסיכון נמוך לתמותה ומחלות קרדיווסקולאריות בחולים בסיכון נמוך עם יתר לחץ דם בדרגה קלה. הם השלימו מחקר עוקבה שהתבסס על נתוני מאגר Clinical Practice Research Datalink, בתקופה שבין ינואר 1998 ועד ספטמבר 2015. המחקר התמקד במבוגרים בגילאי 18-74 שנים, עם יתר לחץ דם בדרגה קלה (לחץ דם לא-מטופל בטווח 140/90-159-99 מ”מ כספית) וללא טיפול קודם.

התוצאים העיקריים כללו את שיעורי תמותה, מחלות לב וכלי דם ואירועים חריגים בקרב חולים שקיבלו טיפול לאיזון לחץ דם בתחילת המחקר, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול דומה.

החוקרים התאימו 19,143 חולים מטופלים (גיל ממוצע של 54.7 שנים) עם 19,143 חולים דומים, אשר לא קיבלו טיפול תרופתי (גיל ממוצע של 54.9 שנים).

במהלך חציון מעקב של 5.8 שנים, לא זוהתה עדות לקשר בין טיפול לאיזון לחץ דם ובין תמותה או בין טיפול זה ובין מחלות לב וכלי דם. הטיפול התרופתי לווה בסיכון מוגבר לאירועים חריגים, כולל תת לחץ דם (יחס סיכון של 1.69; מספר נדרש לנזק לאחר 10 שנים של 41 חולים), סינקופה (יחס סיכון של 1.28; מספר נדרש לנזק לאחר 10 שנים של 35 חולים), הפרעות אלקטרוליטריות (יחס סיכון של 1.72; מספר נדרש לנזק לאחר 10 שנים של 111 חולים) ונזק כלייתי חד (יחס סיכון של 1.37; מספר נדרש לנזק של 91 חולים).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מאחר וההנחיות הקליניות מבוססות על מחקרים שכללו חולים בסיכון גבוה, כאשר מטפלים בפועל בחולים בסיכון נמוך, יש לנקוט משנה זהירות לאור הסיכונים הנלווים לטיפול לאיזון לחץ דם.

JAMA Intern Med. Published online October 29, 2018.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה