הנחיות חדשות לטיפול בכולסטרול מרחיבות את חשיבות הגדרת יעדי LDL (מתוך J Am Coll Cardiol)

עולם הטיפול בכולסטרול ומניעת מחלה כלילית עבר כברת דרך ארוכה משנת 2013 וכעת הנחיות חדשות מטעם ה-AHA/ACC (American Heart Association/American College of Cardiology) אודות הטיפול ברמות השומנים בדם מספקות הנחיות ברורות אודות השימוש במעכבי PCSK9 (Proprotein Convertase Subtilisin/Kexin Type 9), בפרט Evolocumab (רפאטה) ו-Alirocumab (פראלואנט).

ההנחיות העדכניות שמרו על אחד הפיתוחים השנויים ביותר במחלוקת מההנחיות שפורסמו בשנת 2013, מערכת ניקוד של הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשר שנים, אך שינו את המדד כך שיכלול יותר נתונים מבוססי-אוכלוסיה. אך חשוב מכך, נראה כי ההנחיות האלו חיסלו את ההשפעה של מחשבוני סיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית כטריגר לטיפול בסטטינים.

המסמך החדש כולל פירוט הרבה יותר נרחב מההנחיות משנת 2013, בפרט בארבע קטגוריות עיקריות של חולים עם צרכי טיפול שונים, בהם ניתן לשקול טיפול בסטטינים:

·       מניעה ראשונית: כלומר, חולים ללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית קלינית או סוכרת, אך ריכוז LDL של 70 מ”ג/ד”ל ומעלה וסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית על-בסיס המחשבון של לפחות 7.5% בתוך עשר שנים.

·       העדר עדות למחלה קרדיווסקולארית טרשתית קלינית,, אך עדות לסוכרת וריכוז LDL של 70 מ”ג/ד”ל ומעלה.

·       מניעה שניונית: כלומר, מחלה קרדיווסקולארית טרשתית ללא אי-ספיקת לב.

·       היפרכולסטרולמיה ראשונית חמורה ריכוז LDL של לפחות 190 מ”ג/ד”ל, לעיתים קרובות קרוי FH (Familial Hypercholesterolemia).

מניעה ראשונית

במטרה לסייע בהחלטות הטיפול במצבים אלו, המסמך מפרט מספר גורמים המעלים את הסיכון ואינם נכללים במחשבון הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית. בנוכחות גורמים אלו ייתכן ותהיה העדפה למתן סטטינים, במידה והחולה מסכים לכך.

גורמי הסיכון הללו כוללים את הבאים: ריכוז LDL של לפחות 160 מ”ג/ד”ל, CRP של 2.0 מ”ג/ליטר ומעלה, Apolipoprotein B של 130 מ”ג/ד”ל ומעלה, או ריכוז מוגבר של Lipoprotein a. עוד נכללים מדד ABI (Ankle Brachial Index) של פחות מ-0.9; מחלות רקע (תסמונת מטבולית, מחלת כליות כרונית, הפרעות דלקתיות כרוניות; או מנופאוזה מוקדמת); סיפור משפחתי של מחלה קרדיווסקולארית טרשתית מוקדמת; מוצא דרום-אסייתי; סיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולארית טרשתית במהלך החיים.

המסמך קובע כי בחולים עם סיכון גבולי למחלה קרדיווסקולארית טרשתית, כלומר סיכון בתוך 10 שנים של 5-7.5%, נוכחות גורמי סיכון אלו תומכת במתן סטטינים (המלצה IIb). נוכחות גורמים אלו תתמוך בסטטינים בהמלצה גבוהה יותר (המלצה I) בחולים בסיכון בינוני של 7.5%-20%. באלו בסיכון גבוה (20% ומעלה), ישנה העדפה למתן סטטינים בעצימות גבוהה (המלצה בדרגה 1).

מדד CAC (Coronary Artery Calcium) מהווה אפשרות חשובה בפרט בחולים בסיכון בינוני. במידה והמדד אפסי, כפי שצפוי במחצית מהנבדקים הללו, אזי סביר להימנע מסטטינים. בנוכחות מדד של 100 יחידות ומעלה באחוזון 75 מתוקן לגיל ומין, אזי ברור מאוד כי החולים ייהנו מהטיפול בסטטינים.

סוכרת ללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית

ההנחיות ממליצות כי כל החולים עם סוכרת בגילאי 40-75 שנים עם ריכוז LDL של 70 מ”ג/ד”ל ומעלה ייטלו טיפול בסטטינים בעצימות בינונית, ללא צורך בהערכת הסיכון הקרדיווסקולארי בתוך עשר שנים. יש לשקול סטטינים בעצימות גבוהה בחולים עם גורמי סיכון רבים.

מניעה שניונית: מחלה קרדיווסקולארית טרשתית

בקבוצה זו, ההנחיות ממליצות על סטטינים במינון הנסבל המקסימאלי, עם המלצה לשקול Ezetimibe באלו בהם ריכוז LDL אינו יודע בלפחות 50%, או אל מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל.

היפרכולסטרולמיה ראשונית חמורה, או FH

בחולים בקטגוריה זו, בהם ריכוז LDL עולה על 190 מ”ג/ד”ל, אין צורך לחשב את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית בתוך עשר שנים, ידוע כי הם זקוקים לטיפול. לכן, מומלץ טיפול בסטטינים במינון הנסבל המקסימאלי לכולם.

                                       

במידה ולא חלה ירידה של לפחות 50% בריכוז LDL ואם ריכוז LDL נותר מעל 100 מ”ג/ד”ל, אזי סביר להתחיל ב-Ezetimibe, ואם לא משיגים יעד זה, לשקול מעכב PCSK9.

 J Am Coll Cardiol. Published online November 10, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בקרב מבוגרים עם היסטוריה של סיגריות אלקטרוניות ייתכן סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, ללא תלות בשימוש מקביל בסיגריות, נרגילות, או סיגריות ללא-עשן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד מחקרים מצביעים על סיכון לנזקים משנית לשימוש בסיגריות אלקטרוניות ומעידים כי אלו אינן בטוחות לשימוש […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה