שלוש מלגות מחקר בתחום תזונת תינוקות חולקו בכנס איגוד רופאי הילדים (הודעת מכון מטרנה)

הודעת מכון מטרנה

שלושת המלגות חולקו ל:

ד”ר רולא אבו-בכר, המרכז הרפואי בני-ציון, חיפה

ד”ר עדי אורצקי, המרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב

ד”ר נועה גדסי, מרכז רפואי קפלן, רחובות

זכו כל אחת במלגה על סך 50,000

המועצה המדעית של מכון מטרנה, ד”ר צחי גרוסמן, פרופ’ וויצמן צבי (יו”ר), גב’ כוכבי בריג’יט, פרופ’ לובצקי רונית, פרופ’ לזמס אורי, פרופ’ ריסקין אריה ומנכ”לית מטרנה, הגב’ קרן זופניק, העניקו 3 מלגות מחקר בתחום תזונת תינוקות לחוקרות מהמרכז הרפואי בני ציון, המרכז הרפואי סוראסקי ומרכז רפואי קפלן. כל אחת מהחוקרות זכתה במלגה על סך 50,000 .

לדברי קרן זופניק, מנכ”לית מטרנה, מכון מטרנה החוגג השנה אחת עשרה שנים להקמתו, הוקם בליווי ושיתוף מומחים מהשורה הראשונה, במטרה לתמוך במחקרים ישראליים בנושאי תזונת תינוקות מתוך הכרה בחשיבות הנושא. לכולנו ברורה מאד חשיבות התזונה בתקופת 1000 הימים הראשונים לעובר, לתינוק ולילד הרך, וההשלכות העצומות שלה לטווח הארוך. חומר מחקרי רב הולך ומצטבר בנושאים אלו בשנים האחרונות ואנו שמחים וגאים לתמוך במחקר בתחום זה בישראל.”

תקציר המחקרים הזוכים:

ד”ר עדי אורצקי, מהמרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב, זכתה בזכות מחקרה שבדק את ריכוזי הלוטאין בחלב אם באמהות לפגים והקשר עם רטינופתיה של פגות. רטינופתיה של פגות היא מחלת רשתית העין הפוגעת בעיקר בפגים, ומושפעת מנזקים חמצוניים. לוטאין הוא פיגמנט נוגד חמצון היושב במקולה, ובעל תפקיד מגן מפני נזקים אלו. מטרת המחקר לבדוק את הקשר בין רמות לוטאין בחלב אם, והופעת מחלה זו אצל פגים אלו.

ד”ר רולא אבו-בכר, מהמרכז הרפואי בני-ציון, חיפה, בדקה את השפעת מצב דחק (סטרס) באם המניקה על פרופיל התאים והמרכיבים החיסוניים בחלב. הנקה היא מקור תמיכה חיסוני חשוב שנותנת האם לתינוקה. חלב אם עשיר בגורמים המסייעים להגנה מפני זיהומים. המחקר בודק את הקשר בין דחק אימהי (סטרס הגורם לחרדה) חריף או כרוני לשינויים של מרכיבי מערכת החיסון בחלב האם. השערת המחקר היא שככל שהאם נמצאת במצב חרדה גבוה יותר כך יופיעו יותר רכיבי חיסון פרו דלקתיים (המעודדים דלקת) בחלב האם.

ד”ר נועה גדסי, ממרכז רפואי קפלן, רחובות, בדקה את השפעת מתן תמיסות שומן SMOFlipid ו Clinoleic – על הרכב חומצות השומן וציטוקינים פרו-דלקתיים בפגים במשקל לידה ≤ 1750 גרם. תמיסות שומן נמצאות בשימוש ביחידות לטיפול נמרץ ילודים ופגים כחלק מההזנה התוך ורידית לפגים. שימוש בתמיסות השומן מאפשר לתינוקות שנולדו טרם זמנם להבטיח גדילה טובה. בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בפגיות בארץ ובעולם תמיסת שומן המכילה בין השאר שמן דגים, העשיר באומגה-3. הביסוס המחקרי לשימוש בתמיסות שומן אלו מוגבל ודרושים מחקרים נוספים. מטרת המחקר השוואה בין השפעת תמיסות שומן השונות בתכולת אומגה 3 הניתנות לטווח קצר על פרופיל השומנים, תפקודי כבד, מרכיבי חומצות השומן ועל מדדי דלקת בפגים במשקל 1750 גרם ומטה.

על מכון מטרנה:

מכון מטרנה הוקם בשנת 2007, במטרה לתמוך במחקרים ישראליים בנושאי תזונת תינוקות וילדים   מתוך הכרה בחשיבות הנושא. ­את המכון מלווה מועצה מדעית בלתי תלויה לבחירת הצעות המחקר הזוכות וחברים בה מומחים מהשורה הראשונה בתחום תזונה ורפואת ילדים בישראל (ע”פ סדר הא”ב):

ד”ר צחי גרוסמן, פרופ’ וויצמן צבי (יו”ר), גב’ כוכבי בריג’יט, פרופ’ לובצקי רונית, פרופ’ לזמס אורי, פרופ’ ריסקין אריה. בחירת העבודות נעשית ע”פ קריטריונים מוסכמים מראש.

בימים אלו יוצא קול קורא להגשת הצעות מחקר לשנת 2019

על המחקרים הזוכים בהרחבה במלגת מכון מטרנה לשנת 2018:

השפעת מצב דחק באם המניקה על פרופיל התאים והמרכיבים החיסוניים בחלב

ד”ר רולא אבו-בכר, המרכז הרפואי בני-ציון, חיפה

הנקה היא מקור תמיכה חיסוני חשוב שנותנת האם לתינוקה. חלב אם עשיר בגורמים המסייעים להגנה מפני זיהומים. המרכיבים החיסוניים, בעיקר התאים, רגישים מאוד לפפטידים והורמונים המופרשים בציר הנוירו-אנדוקריני בתגובה למצב דחק. מצב דחק באם יכול להסיט את המאזן החיסוני לכיוון פרו-אינפלמטורי על-חשבון הפרשת ציטוקינים אנטי-אינפלמטוריים. דחק פסיכולוגי משפעל את ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-יותרת הכליה וגורם להפרשת הורמוני דחק אימונו-מודולטורים, שהעיקרי שבהם הוא קורטיזול, שהאם יכולה להעביר לתינוקה ובכך להשפיע על תגובותיו החיסוניות. קורטיזול גם משפיע ברמת בלוטת החלב וגורם להפרשה מוגברת של ציטוקינים בחלב, שיכולים לסייע בהתמודדות חיסונית, אך גם ליצור תגובה דלקתית מוגזמת. השערתנו היא שמצב דחק פסיכולוגי הגורם לחרדה באם עשויי לגרום לשינוי במספר ובמיון הלויקוציטים וכן ברמת הציטוקינים בחלב אם. סוג הדחק (חריף או כרוני) ומקורו ישפיע על טיב, מידת ומשך השינוי במרכיבי מערכת החיסון בחלב. אנו מצפים שהשינויים בחלב יהיו בקורלציה לרמות הקורטיזול בדגימות רוק מהאם ובהתאמה למידת הדחק בו היא נתונה כפי שיימדד בשאלונים פסיכולוגיים שהאימהות תמלאנה. נדגום חלב מאימהות מניקות לתינוקות עד גיל 3 חודשים בשלוש קבוצות מחקר: א. תינוקות מאושפזים שעוברים בירור בחשד לזיהום בשל חום, ב. תינוקות בריאים שמתאשפזים לצורך ניתוח אלקטיבי, ג. פגים המאושפזים בפגיה לתקופות ארוכות, וקבוצת ביקורת של תינוקות בריאים בקהילה. דגימות החלב ייאספו בקבלה לאשפוז (א-ב) ולאחר ההחלמה כעבור 3-4 שבועות (להשוואה), או שתי דגימות ברווח של 3-4 שבועות זו מזו (מאימהות לפגים מאושפזים ומקבוצת הביקורת). בדגימות החלב נמדוד את רמות הציטוקינים (TNF-alpha, EGF ו-IL נוספים), ואת פנוטיפ התאים הלבנים ומיונם (ב-Flow Cytometry) ונשווה את הממצאים בחלב אם בין שתי הדגימות וביחס למדדי הדחק (קורטיזול ברוק והשאלונים שהאימהות מילאו).

ריכוזי לוטאין בחלב אם באמהות לפגים והקשר עם רטינופתיה של פגות

ד”ר עדי אורצקי, מרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב

רטינופתיה של פגות היא מחלה וסקולרית של הרטינה בפגים, ומהווה סיבה עיקרית להפרעות ראיה עד עיוורון בגיל הצעיר. למרות שזו מחלה מולטיפקטוריאלית וישנם גורמי סיכון רבים שנמצאו קשורים להתפתחותה, נמצא כי יש תפקיד מרכזי לחמצן בתהליך הפתופיזיולוגי שלה. עקה חמצונית ובעקבותיה יצירת רדיקלים חופשיים מהווים מרכיב חשוב בתהליך האנגיוגנזה של הרטינה. הרטינה של בני האדם נמצאה רגישה במיוחד לנזק של רדיקלים חופשיים ובפרט בפגים, בשל מטבוליזם גבוה יותר, רמות נמוכות של אנזימים נוגדי חמצון ועליה ברעילות של חמצן בשל שימוש בחמצן טיפולי בפגים. כל אלו יכולים להביא להתפתחות בלתי תקינה של רקמה וסקולרית ברטינה.

לוטאין, נגזרת של קרוטנואידים, הוא מרכיב במקולה, אשר בעל תפקיד הגנתי כנגד נזק חמצוני. האדם אינו יכול לייצר לוטאין בעצמו, וצורך אותו בתזונה. העובר צורך את הלוטאין דרך השליה, ולאחר לידתו בחלב אם או בפורמולות מסוימות המכילות לוטאין. מספר מחקרים הראו את הקשר בין צריכת תזונה עשירה בלוטאין ועליה ברמותיו בחלב אם.

עם זאת, מחקרים שבוצעו עד כה לא הראו קשר בעל משמעות סטטיסטית בין רמות לוטאין ומניעת רטינופתיה של פגות, למרות שכן הראו מגמה, בין רמות לוטאין גבוהות לירידה בהתקדמות הרטינופתיה מקלה לחמורה. יש לציין כי מחקרים אלו בחנו את רמות הלוטאין בדם התינוק, או שמידת הרטינופתיה נבדקה לאחר מתן פורמולה עשירה בלוטאין לפגים. למיטב ידיעתנו, לא נבדקה רמת הלוטאין ישירות בחלב האם.

לצורך כימות רמות הלוטאין ופרמטרים נוספים בעלי פוטנציאל השפעה על התפתחות רטינופתיה , אנו אוספים דגימות חלב אם מאמהות מניקות לפגים עד שבוע 30, או ליילודים שנולדו במשקל נמוך מ1500 גרם, המאושפזים בפגיה בבית חולים איכילוב. בנוסף נלקחת דגימת דם אחת מהתינוק. 

השפעת מתן תמיסות שומן SMOFlipid ו Clinoleic  – על הרכב חומצות השומן וציטוקינים פרו-דלקתיים בפגים במשקל לידה ≤ 1750 גרם

ד”ר נועה גדסי, מרכז רפואי קפלן , רחובות

תמיסות שומן נמצאות בשימוש ביחידות לטיפול נמרץ ילודים ופגים כחלק מההזנה התוך ורידית לפגים. שימוש בתמיסות השומן מאפשר לתינוקות שנולדו טרם זמנם להגיע למצב אנאבולי ולהבטיח גדילה טובה.

בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בפגיות בארץ ובעולם תמיסת שומן מסוגSMOF  המכילה בין השאר שמן דגים, העשיר באומגה-3.

במחקרים שונים נרמזת עדיפות לתמיסת שומן מסוגSMOF  על פני תמיסות שומן אחרות בתחומים שונים כגון: מניעת כולסטזיס, סיכון מופחת לצורך בטיפול בלייזר בשל רטינופתיה של פגים, עדות למודולציה של מסלולים דלקתיים וספק השפעה מגנה על התפתחות מחלת ריאות כרונית של פגים והתפתחות דלקת מעי נמקית.

למרות עדויות אלו, בשל מספרם המועט ואיכותם, הן על פי Cochrane מ 2015 והן על פי ה ESPGHAN מ- 2016, אין העדפה לשימוש בתמיסה כזו או אחרת.

לאור מיעוט המחקרים המשווים תמיסת שומן SMOF  ל- Cliloneic וחשיבות שימוש בתמיסות שומן בהזנת הפג, ראינו לנכון לערוך מחקר זה.

מטרת המחקר השוואה בין השפעת תמיסות השומן השונות (clinoleic  ו SMOF) הניתנות לטווח קצר על פרופיל השומנים, תפקודי כבד, מרכיבי חומצות השומן ועל מדדי דלקת מעבדתיים בפגים במשקל 1750 גרם ומטה.

שיטות: מחקר פרוספקטיבי, רנדומלי מבוקר. פגים מתחת ל 1750 גרם יקבלו תמיסת שומן מסוג SMOF  או Cliloneic לסירוגין. בדיקות הדם של המחקר יילקחו בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות במחלקתנו. מדדי הגדילה והתחלואה יילקחו מהגיליונות הרפואיים.

השערת המחקר: שימוש קצר מועד בתמיסת שומן מסוג SMOF, כמתקיים במחלקתנו, ישפיע על פרופיל חומצות השומן, על רמות הציטוקינים הפרו-דלקתיים ואף על מדדי גדילה ותחלואה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה