כאחד מכל ארבעה אנשים באוכלוסיה צפוי לסבול מאירוע מוחי במהלך חייו (N Engl J Med)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי כאחד מכל ארבעה אנשים ברחבי העולם צפוי לסבול מאירוע מוחי במהלך חייו, כאשר באוכלוסיות מסוימות המגמה הרבה יותר גרועה, ככל הנראה בשל שילוב של אורחות חיים וגורמים סוציו-דמוגרפיים אזוריים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הסיכון במהלך החיים לאירוע מוחי ברמת האזור, המדינה והעולם, על-בסיס נתונים ממחקר מקיף להערכת שיעורי ההימצאות של מחלות מג’וריות. הם התבססו על נתוני מחקר GBD (Global Burden of Disease) משנת 2016 להערכת היארעות אירועים מוחיים וסיכון מתחרה לתמותה מכל-סיבה פרט לאירוע מוחי, בכדי לחשב את הסיכון המצטבר במהלך החיים לאירוע מוחי ראשון, אירוע מוחי איסכמי, או אירוע מוחי המורגי, בקרב מבוגרים בגילאי 25 שנים ומעלה. הם גם ערכו השוואה של הערכות הסיכון במהלך החיים בשנים 1990 ו-2016.

המדינות סווגו לחמי שונים לפי מדד סוציו-דמוגרפי (SDI או Sociodemographic Index) ששימש במחקר GBD והשלימו השוואה של הסיכונים בין החמישונים.

הסיכון המשוער לאירוע מוחי במהלך החיים מגיל 25 שנים והלאה עמד על 24.9%; הסיכון בקרב גברים עמד על 24.7% ובנשים 25.1%. הסיכון לאירוע מוחי איסכמי עמד על 18.3%, כאשר הסיכון לאירוע מוחי המורגי עמד על 8.2%.

במדינות בעלות מדד סוציו-דמוגרפי גבוה (SDI גבוה), הסיכון המשוער לאירוע מוחי במהלך החיים עמד על 23.5%, באלו בעלות מדד סוציו-דמוגרפי בינוני-גבוה עמד סיכון זה על 31.1% (הסיכון הכי גבוה) ובמדינות בעלות מדד נמוך תועד סיכון של 13.2% (הסיכון הכי נמוך).

הסיכון הגבוה ביותר לאירוע מוחי במהלך החיים היה באזור מזרח-אסיה (38.8%), לאחריו מרכז אירופה (31.7%) ומזרח אירופה (31.6%), כאשר הסיכון המשוער הנמוך ביותר לאירוע מוחי במהלך החיים תועד בחלק המזרחי של אפריקה מדרום לסהרה (11.8%).

הסיכון העולמי הממוצע לאירוע מוחי במהלך החיים עלה מ-22.8% בשנת 1990 ל-24.9% בשנת 2016, עליה יחסית של 8.9%; הסיכון המתרה לתמותה מכל-סיבה אחרת פרט לאירוע מוחי, נלקח בחשבון בחישוב זה.

בשנת 2016, הסיכון העולמי לאירוע מוחי במהלך החיים מגיל 25 והלאה עמד על כ-25% בקרב גברים ונשים. הממצאים הצביעו על שונות גיאוגרפית בסיכון לאירוע מוחי במהלך החיים, עם הסיכון הגבוה ביותר במזרח אסיה, מרכז אירופה ומזרח אירופה.

N Engl J Med 2018

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה