האם ויטמין D מספק הגנה מפני מיגרנה? (Headache)

כאב ראש מיגרנה

במאמר שפורסם בכתב העת Headache מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות גבוהות יותר של ויטמין D (בטווח 50-100 ננוגרם/מ”ל) לוו בסיכוי נמוך ב-80-83% למיגרנה, בהשוואה לרמות ויטמין D מתחת ל-20 ננוגרם/מ”ל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהפתוגנזה של מיגרנה אינה מובנת במלואה, מומים הציעו החשיבות אפשרית של דלקת והפרעה בפעילות מערכת החיסון. לכן, רמות ויטמין D גבוהות יותר עשויות להפחית את הסיכון למיגרנה. עם זאת, תוצאות מחקרים בנושא לא היו חד-משמעיות.

מדגם המחקר כלל 70 חולים עם מיגרנה ו-70 ביקורות תואמות בגיל ומין. לאחר איסוף נתונים בסיסיים והערכת מוגבלות משנית למיגרנה, המשתתפים קיבלו יומן למילוי הופעת כאבי ראש במהלך 30 ימים. דגימות דם הושלמו להערכת רמות ויטמין D, כאשר ריכוז 25(OH)D מתחת ל-20 ננוגרם/מ”ל שימשו להגדרת חסר ויטמין D, רמות בטווח 20-29 ננוגרם/מ”ל הגדירו רמות לא-מספקות של הוויטמין ורמות ויטמין D בטווח 30-100 ננוגרם/מ”ל הגדירו רמה מספקת של הויטמין.

מהתוצאות עולה כי בקרב חולי מיגרנה ריכוז נמוך יותר משמעותית של ויטמין D (30 ננוגרם/מ”ל), בהשוואה לביקורות בריאות (43 ננוגרם/מ”ל, p<0.001). מספר המשתתפים עם חסר ויטמין D או רמות לא-מספקות של הויטמין היה גבוה יותר משמעותית בקרב חולי מיגרנה (53.7%), בהשוואה לביקורות (26.1%, p<0.0001).  במודל מתוקן במלואו זיהו החוקרים קשר שלילי בין כאבי ראש על-רקע מיגרנה ובין רמות ויטמין D בדם בהשוואת הרבעון השלישי והעליון של ויטמין D אל מול הרבעון התחתון של הויטמין (יחס סיכויים של 0.20 ויחס סיכויים של 0.17). עבור כל עליה של 5 ננוגרם/מ”ל בריכוז ויטמין D בדם נרשמה ירידה של 22% בסיכוי למיגרנה.

החוקרים כותבים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי לבחון את התועלת של רמות ויטמין D מוגברות על הסיכון למיגרנה.

Headache. 2018;58(10):1530-1540

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    בקרב חולים תחת טיפול בזריקה שבועית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שארית תכולת קיבה רבה, גורם סיכון משמעותי לאספירציה בזמן הרדמה למרות הקפדה על ההנחיות לצום לפני פרוצדורות אלקטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 להפחתת משקל ואיזון סוכר […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה