טיפול פסיכותרפי מעלה את הסיכוי להפחתה מוצלחת של טיפול בנוגדי-דיכאון (Ann Fam Med)

מסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Annals of Family Medicine עולה כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס עשוי לסייע לחולים להפסיק את הטיפול בנוגדי הדיכאון, ללא עליה בסיכון להישנות התסמינים הפסיכיאטריים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת של התערבויות שנועדו להפחית/להפסיק את הטיפול בנוגדי-דיכאון ואת התוצאות בחולים אלו. לצורך כך, הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים שפורסמו עד מרץ 2017. הסקירה כללה מחקרים אקראיים ומבוקרים, ניסיוניים למחצה או תצפיתיים, להערכת התערבויות שעודדו הפסקת טיפול בנוגדי-דיכאון להקלה על דיכאון במבוגרים.

התוצאים העיקריים כללו הפסקת טיפול בנוגדי-דיכאון והיעלמות התסמינים. תוצאים משניים כללו הישנות/התלקחות; איכות חיים; הפחתת טיפול בנוגדי-דיכאון; ותפקוד מיני, חברתי ותעסוקתי.

מבין 15 מחקרים שנכללו בסקירה, 12 מחקרים (8 מחקרים אקראיים ומבוקרים; שני מחקרי זרוע-אחת ושני מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים) נכללו במטה-אנליזה. בכל המחקרים הללו נקבע כי לא היה סיכון גבוה להטיית בחירה או זיהוי של החולים. שני מחקרים שתמכו בהחתת טיפול בנוגדי-דיכאון ע”י רופאי המשפחה מצאו כי 6% ו-7% מהחולים הפסיקו את הטיפול, בהשוואה ל-8% מהחולים תחת טיפול סטנדרטי. שישה מחקרים להערכת טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי עם הפחתת מינון דיווחו על שיעורי הפסקת טיפול של 40-95%. שני מחקרים דיווחו על סיכוי גבוה יותר להיעלמות התסמינים עם הפסקה חדה של הטיפול.

לאחר שנתיים, הסיכון להישנות או התלקחות התסמינים היה נמוך יותר עם משלב טיפול קוגניטיבי התנהגותי עם הפחתת טיפול בנוגדי-דיכאון, בהשוואה לניהול קליני של החולים עם הפחתת הטיפול התרופתי (15-25% לעומת 35-80%; יחס סיכון של 0.34; שני מחקרים).

שיעורי הישנות/התלקחות תסמיני דיכאון היו דומים עם טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס עם הפחתה והמשך טיפול בנוגדי-דיכאון (44-48%, לעומת 47-60%; שני מחקרים).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס עשויים לסייע במאמצים להפסקת טיפול בנוגדי-דיכאון, ללא העלאת הסיכון להישנות/התלקחות התסמינים הפסיכיאטריים. עם זאת, אלו דורשים משאבים רבים.

Ann Fam Med. 2019;17:52-60

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה