סטטינים עשויים להפחית אירועים וסקולאריים בכל קבוצות הגיל, כולל מטופלים מעל גיל 75 שנים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה מקבוצת Cholesterol Treatment Trialists’ Collaboration, אשר פורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת The Lancet.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה של כל הנתונים מכל המחקרים הגדולים להערכת הטיפול בסטטינים, להשוואת ההשפעות של טיפול בסטטינים בגילאים שונים. הסקירה כללה מחקרים שתכננו לגייס לפחות 1,000 משתתפים עם משך טיפול של לפחות שנתיים ובחנו את הנתונים אודות המשתתפים מ-22 מחקרים (134,537 משתתפים) וסיכום מפורט של משתתפים במחקר אחד (12,705 משתתפים) להערכת טיפול בסטטינים לעומת קבוצת ביקורת. עוד נכללו נתוני משתתפים מחמישה מחקרים שכללו טיפול אינטנסיבי לעומת טיפול פחות אינטנסיבי בסטטינים (39,612 משתתפים).
המשתתפים סווגו לשש קבוצות גיל: עד 55 שנים, 56-60 שנים, 61-65 שנים, 66-70 שנים, 71-75 שנים ומעל גיל 75 שנים. החוקרים בחנו את ההשפעות על אירועים וסקולאריים מג’וריים (אירועים כליליים מג’וריים, אירועים מוחיים ורה-וסקולריזציה כלילית), תמותה מסיבה ספציפית והיארעות ממאירות כיחס סיכון לכל ירידה של 1.0 מילימול/ליטר (39 מ”ג/ד”ל) בריכוז LDL.
מהנתונים עולה כי 14,483 מבין 186,854 משתתפים (8%) ב-28 מחקרים היו מעל גיל 75 שנים בעת ההקצאה האקראית, כאשר חציון משך המעקב אחריהם עמד על 4.9 שנים. בסיכומו של דבר, טיפול בסטטינים או טיפול אינטנסיבי יותר בסטטינים לווה בירידה של 21% בסיכון לאירועים וסקולאריים מג’וריים לכל ירידה של 39 מ”ג/ד”ל בריכוז LDL. החוקרים זיהו ירידה משמעותית באירועים וסקולאריים בכל קבוצות הגיל.
למרות ששיעור הירידה באירועים וסקולאריים פחת מעט עם הגיל, מגמה זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית. בסך הכול, טיפול בסטטינים או טיפול אינטנסיבי יותר לווה בירידה יחסית של 24% בסיכון לאירועים כליליים מג’וריים לכל ירידה של 39 מ”ג/ד”ל בריכוז LDL, ועם עליה בגיל, זוהתה מגמה לפיה הירידה היחסית בסיכון לאירועים כליליים מג’וריים הייתה קטנה יותר.
הנתונים מעידים על ירידה פרופורציונאלית של 25% בסיכון לרה-וסקולריזציה כלילית עם טיפול בסטטינים או טיפול אינטנסיבי יותר בסטטינים, לכל ירידה של 39 מ”ג/ד”ל בריכוז LDL, אשר לא הייתה שונה משמעותית בין קבוצות הגיל. בדומה, הירידה היחסית בשיעור אירועים מוחיים לא הייתה שונה בין קבוצות גיל שונות.
הירידה הפרופורציונאלית באירועים וסקולאריים מג’וריים הייתה דומה, ללא תלות בגיל החולים, בקרב אלו עם מחלת כלי דם קיימת, אך נראה כי הייתה קטנה יותר במטופלים מבוגרים יותר, בהשוואה לצעירים יותר, ללא אבחנה ידועה של מחלת כלי דם.
החוקרים זיהו ירידה של 12% בסיכון לתמותה וסקולארית לכל ירידה של 39 מ”ג/ד”ל בריכוז LDL, עם מגמה לכיוון ירידה פרופורציונאלית קטנה יותר עם גיל מבוגר, אך מגמה זו לא נותרה לאחר הוצאת מחקרים שכללו חולי אי-ספיקת לב או חולי דיאליזה. ללא תלות בקבוצת הגיל, טיפול בסטטינים לא השפיע על תמותה לא-וסקולארית, תמותה עקב ממאירות, או היארעות ממאירות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בסטטינים הביא לירידה משמעותית באירועים וסקולאריים מג’וריים, ללא תלות בגיל המטופלים, אך זוהתה עדות פחות ישירה לתועלת בקרב אלו מעל גיל 75 שנים,ללא עדות למחלת כלי דם חסימתית מלכתחילה.
Lancet. Published online February 2, 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!