מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין
טיפול ביולוגי בפסוריאזיס נקשר עם מורפולוגיית פלאק טרשתי חיובי יותר ועם כמות טרשת פחותה. כך על פי מחקר תצפיתי פרוספקטיבי שפורסם ב Cardiovascular Research בינואר 2019.
פסוריאזיס קשה קשור עם סיכון מוגבר למחלת לב איסכמית, ברמה המשתווה לסיכון של חולי סכרת. המנגנון קשור בדלקת העומדת בבסיס המחלה ובנוכחות ציטוקינים כחלק מהתהליך, המביאה לאתרוגנזה מוקדמת וקרע של הרובד הטרשתי.
במחקר זה בוצע מעקב אחר 121 מטופלים, עם ממוצע גילאים של 50.4, מתוך NIH Psoriasis Atherosclerosis Cardiometabolic Initiative cohort. המטופלים סבלו מפסוריאזיס קשה (ניקוד median Psoriasis Area and Severity Index, יPASI של 8.6), והיו בעלי סיכון קרדיווסקולרי נמוך (מדד פרמינגהם חציוני של 3). המטופלים היו נאיבים לתרופות ביולוגיות. המטופלים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה טיפול ביולוגי (n=89), אחד מתוך 3 הטיפולים: anti-TNF, anti-IL12/23, anti-IL17, והקבוצה השניה קיבלה טיפול מקומי (n=32).
בבסיס עברו המטופלים CT קורונרי (CCTA, CT angiography). שנה לאחר מכן, בוצע CCTA שוב על מנת לאמוד את כמות הנגעים הטרשתיים.
נמצא כי טיפול ביולוגי היה קשור בירידה של 6% בעומס הפלאקים הלא מסויידים (p=0.005), וכן בירידה מובהקת בגרעין הפלאק הנקרוטי (p=0.03), לעומת טיפול שאינו טיפול ביולוגי. לא היה הבדל בעומס הפיבריני (fibrous burden). בנוסף, מרקרים בדם להערכת דלקת סיסטמית היו נמוכים יותר בקבוצה אשר קיבלה טיפול ביולוגי.
החוקרים מדווחים כי תוצאות אלה מהוות עדות ראשונה לכך שטיפול ביולוגי במחלת פסוריאזיס קשור בהפחתה בכמות הטרשת הכלילית ובייצוב הפלאק, ומכאן עשוי להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים. הם מציינים כי טרם ניתן לדעת האם האפקט של הטיפול על הפלאקים הכליליים קשור באופן ישיר לפלאק או באופן עקיף על ידי הפחתת הדלקת הסיסטמית.
על אף התוצאות החשובות, יש לזכור את מגבלות המחקר: היעדר הקצאה אקראית, מדגם קטן, ומעקב יחסית קצר. כמו כן, מדובר על תוצאים הנצפים בהדמיה, ולא תוצאים קלינים של ירידה בסיכון הקריווסקולרי. החוקרים קוראים לביצוע מחקרים אקראיים, מבוקרים, וארוכים יותר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!