התקפי לב, אירועים מוחיים ותמותה עקב מחלה טרשתית של הלב וכלי הדם הן מחלות המתאפיינות בהיפרליפידמיה כרונית בנוכחות תגובה פרו-דלקתית ממושכת, אשר עלולה להיות חמורה יותר בנוכחות יתר לחץ דם ואורחות חיים, דוגמת עישון. עם זאת, למרות שרופאים רבים עוקבים אחר לחץ הדם ופרופיל השומנים של החולים, מעטים מודדים את רמות hsCRP (High-Sensitivity C-Reactive Protein), מדד מוכח לתהליכי דלקת בלב ובכלי הדם.
ההסתייגות מהבדיקה אינה מבוססת-ראיות ואינה לטובת החולה, שכן יש הוכחות כי במסגרת מניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם, מדידת hsCRP עשויה לסייע בחיזוי הסיכון, ללא תלות בגורמי סיכון מוכרים. חלק מהרופאים האירופאים ממשיכים לטעון כי hsCRP פשוט משתנה יותר מדי מכדי שניתן יהיה להשתמש בו בפועל, זאת למרות שמחקרים הראו שוב ושוב כי מדידת hsCRP לאורך הזמן דומה למדידת לחץ דם ופרופיל שומנים. אחרים טוענים כי אין הוכחות לחשיבות רמות מוגברות של hsCRP במניעה ראשונית, אך מחקר JUPITER, אשר פורסם לפני למעלה מעשור, הראה בבירור כי באלו עם רמות מעל 2 מ”ג/ליטר יש תועלת לטיפול בסטטינים, גם בהעדר היפרליפידמיה גלויה.
באשר למניעה שניונית, כיום יש למעלה מ-40 מחקרים שפורסמו משנת 1995, אשר הדגימו כי רמות hsCRP מוגברות הן גורם בלתי-תלוי משמעותי בהערכת הסיכון למחלות כלי דם במגוון תנאים, כולל לאחר איסכמיה כלילית חדה, במניעה שניונית יציבה, לאחר התערבות כלילית או לאחר ניתוח מעקפים ובקבוצות רבות של חולים בסיכון גבוה, כולל אלו עם מחלת כליות כרונית בדרגה מתונה-עד-חמורה וחולי סוכרת.
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על עדויות נוספות התומכות בשימוש ב-hsCRP במסגרת מניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם. מבין 7,026 חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית עם מדידות עוקבות של hsCRP, ב-38% הייתה עדות לסיכון דלקתי שיירי (ריכוז של מעל 2 מ”ג/ליטר) למרות טיפול באיכות גבוהה ו-10% נוספים פיתחו סיכון דלקתי זה עם הזמן. שיעורים אלו דומים לאלו שתועדו במחקרים קודמים של טרשת עורקים יציבה ובמחקר שפורסם לאחרונה בחולים לאחר אוטם שריר הלב.
מהנתונים בספרות עולה כי במהלך שנה אחת, שיעור האוטמים החוזרים בחולים עם רמות hsCRP מעל 2 מ”ג/ליטר באופן עקבי עמד על 7.5%, בהשוואה לשיעור של 4.3% בקרב אלו עם רמות נמוכות יותר באופן עקבי. שיעורי התמותה מכל-סיבה עמדו על 2.6% ו-0.7%, בהתאמה, באלו עם ריכוז מוגבר לעומת ריכוז נמוך.
הכותבים מסבירים כי רופאים יכולים להעריך תהליכים ביולוגיים הניתנים למדידה. ללא מדידת רמות LDL לא ניתן לזהות ולטפל בהיפרליפידמיה באופן יעיל. ללא הכרת לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי של החולים, אין אפשרות לזהות ולטפל בצורה טובה ביתר לחץ דם. באותו משקל, ללא מדידת hsCRP, לא ברור האם ניתן לזהות באופן יעיל ולטפל היטב בחולים עם סיכון לדלקת שיירית. ייתכן כי התחלת השימוש בתרופות בעלות פעילות נוגדת-דלקת בעתיד הקרוב תסייע באיזון טוב יותר של חולים עם עדות לסיכון דלקתי.
Eur Heart J. 2018;39(46):4109-4111
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!