גישה חדשה לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד, המבוססת על גירוי חשמלי של אזור בחלק האחורי של האף, הדגימה תוצאות מבטיחות במחקרים מוקדמים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש מאי בכתב העת The Lancet והוצג במהלך הכנס החמישי מטעם ה-European Stroke Organization Conference.

הגישה החדשה מבוססת על החדרת אלקטרודה קטנה, בגודל קיסם, לחיך הרך לגירוי ה-Sphenopalatine Ganglion (SPG), המקור לעצבוב פארא-סימפתטי למערכת הקדמית של המוח, במטרה להביא לעליה בזרימת הדם ולשמור על זרימת הדם לאזור הרקמה האיסכמית הפגיעה בזמן אירוע מוחי איסכמי חד.

מדגם המחקר כלל 1,000 משתתפים עם אירוע מוחי איסכמי במחזור הדם הקדמי של המוח, אשר לא השלימו טיפול זילוח מחדש. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות שכללה גירוי ה-SPG, או לקבוצת ביקורת שכללה גירוי דמה. הטיפול החל בתוך 8-24 שעות מהופעת האירוע המוחי (חציון של 19 שעות). הגירוי ניתן כל יום, במחזורים של ארבע שעות, מיד לאחר פרוצדורת הצבת ההתקן ולמשך חמישה ימים רצופים.

למחקר היו שני תוצאים עיקריים: שיפור מעבר למצופה בדרגת המוגבלות לאחר שלושה חודשים בכלל האוכלוסיה ובחולים עם אירוע מוחי קורטיקאלי (52% מהנכללים במחקר).

שיפור מעבר לצפוי הוגדר בנוכחות מדד mRS (Modified Rankin Scale) של עד נקודה אחת מתחת למצופה על-בסיס המודל הפרוגנוסטי שכלל בין השאר את מדד NIHSS, גיל וצד האירוע המוחי.

בכלל המדגם, שיפור מעבר למצופה תועד ב-49% מהחולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-45% מאלו בקבוצת הביקורת (יחס סיכויים של 1.14, P=0.31). עם זאת, השפעה טובה יותר תועדה בחולים עם אירוע מוחי קורטיקאלי. באוכלוסיה זו, ב-50% מהחולים תועד שיפור גדול מהמצופה עם ההתערבות, בהשוואה ל-40% מאלו בקבוצת הביקורת (יחס סיכויים של 1.48, p=0.0258). מאחר והיו שני תוצאים עיקריים, ערך p-value למובהקות סטטיסטית עמד על 0.025.

ממצאים דומים תועדו בכל תוצאי היעילות המשניים של המחקר, רמז לכך שמדובר בהשפעה אמיתית.

החוקרים הצליחו גם לבחון קשר מנה-תגובה, כאשר גירוי במינונים שונים ניתנו לחולים. הם זיהו קשר ברור בצורת U הפוך בעקומת מנה-תגובה, כאשר בחולים שטופלו במינונים נמוכים-עד-בינוניים הושגו תוצאות טובות יותר, בעוד שגירוי במינון גבוה לווה בתוצאות דומות לאלו שתועדו בקבוצת הביקורת.

מהממצאים עלה כי שיעור החולים עם תוצאה חיובית עלה מ-40% ל-70% עם גירוי בעצימות נמוכה-עד-בינונית וירד חזרה ל-40% עם גירוי בעצימות גבוהה.

החוקרים מציינים כי משילוב הנתונים אודות חולים עם אירוע מוחי קורטיקאלי ממחקרי ImpACT-24A ו-ImpACT-24B עולה השפעה בולטת מאוד להתערבות, כאשר ב-49.7% מהחולים תועד שיפור גדול מהצפוי, בהשוואה ל-38.3% מהביקורות. מדובר בתועלת בעלת חשיבות קלינית, כאשר לפחות 10 חולים עם אירוע מוחי קורטיקאלי מכל 100 חולים צפויים לתוצא חיובי.

החוקרים מציינים כי פרוצדורת הצבת האלקטרודה לגירוי החשמלי הינה פשוטה ומהירה וניתנת לביצוע ע”י נוירולוגים, ללא צורך בתשתית יקרה, הדמיה מתקדמת, או כישורים כירורגיים מתקדמים.

The Lancet. Published online May 24, 2019

לידיעה במדסקייפ