הערב מוקמת מועצה ציבורית לקידום רפואת המוח בישראל בראשותו של פרופ’ יונתן לוי

הודעת המועצה

על רקע הזינוק בתחלואת המוח בארץ והפער העצום בין היקפי התחלואה האדירים, לבין התשתיות החסרות ברפואת המוח, והמחסור החריף ברופאים מומחים בתחום, מוקמת מועצה ציבורית מתנדבת, בראשות פרופ’ יונתן הלוי (בתמונה), להובלת שינוי משמעותי במערכת ולהפחתת נטל תחלואת המוח בישראל.

בין חברי המועצה הציבורית, שהתגייסו בהתנדבות כולם: הח”כיות לשעבר: איילת נחמיאס ורבין, ד”ר עליזה לביא, חמי פרס, חנה פרי-זן, אשת התקשורת לינוי בר-גפן, פרופ’ דב צ’רניחובסקי, פרופ’ רפי קרסו, פרופ’ יורם בלשר (לשעבר, יו”ר הר”י), מנכ”לי משרד הבריאות בעבר: פרופ איתן חי-עם, פרופ’ שוקי שמר ופרופ’ מוטי שני (שהוא גם חתן פרס ישראל בתחום הבריאות), יוצאי משרד הבריאות: פרופ’ גבי בן נון, פרופ’ טוביה חורב, ועו”ד יואל ליפשיץ.

תפקיד המועצה: לסייע לאיגוד הנוירולוגי בישראל, בראשות פרופ’ דוד טנה, לקדם מול גורמי השלטון את מעמד רפואת המוח בישראל, במטרה לקדם חשיבה מסודרת על האתגרים והצרכים, להביא להגדלה משמעותית במשאבים לתחום ולסייע בקידום תכנית מעשית לשינוי על ידי משרדי הממשלה.

כמה נתוני רקע שמשקפים את המצב בשטח:

א.      תחלואה נוירולוגית היא הגורם המוביל בעולם לנכות ארוכת טווח ולאובדן שנות חיים בריאות.

6 מכל 10 איש ילקו בחייהם במחלה נוירולוגית! והמספרים מחמירים, אבל ב- 10 בתי חולים בארץ אין מחלקות נוירולוגיות!
בכל מדינת ישראל, בבתי החולים, רק 357 מיטות תקן|!
(מזה, 28 מיטות בלבד בצפון הארץ!, לטובת אוכלוסייה שגודלה: כ- 1.5 מיליון תושבים ו- 42 מיטות תקן בנוירולוגיה בדרום הארץ, לטובת אוכלוסייה שגודלה: 1.25 מיליון תושבים). המשמעת היא שבכל עת, למעלה ממחצית ממאושפזי תחלואת המוח אינם מאושפזים במחלקות נוירולוגיות. יש לכך משמעויות ברורות מבחינת איכות, זמינות ורצף הטיפול.

ג.       מעט מידי רופאים

ü      323 רופאים מומחים בלבד בישראל בגיל העבודה

ü      כ- 130 מתמחים

מומחים בישראל בתתי המקצוע בנוירולוגיה

ü      נוירולוג וסקולרי, מומחיות בשבץ מוח:       כ- 20 בלבד (עבור 20,000 מקרי שבץ מוח בשנה)

ü      פרקינסון והפרעות תנועה                                  כ- 25 בלבד

ü      טרשת נפוצה ונוירו-אימונולוגיה-                           כ- 15 בלבד

ü      נוירולוגיה קוגניטיבית / זיכרון וריכוז:        כ- 10 בלבד

ü      אפילפסיה:                                                         כ- 15 בלבד

ü      כאב ראש ופנים:                                                 כ- 10 בלבד

ü      מחלות עצב ושריר:                                             כ- 15 בלבד

החסר בולט וזועק במיוחד בפריפריה.

השוואת המספרים המדאיגים של המומחים בתתי המקצוע, מול היקפי תחלואת המוח מספרת את סיפור המשבר:

  • מידי שנה יש כ- 20,000 אירועים מוחיים (בממוצע כל חצי שעה!),         וכ-100,000 אוטמים מוחיים, לכאורה “שקטים”, שגורמים לנכות תפקודית וקוגניטיבית!!.- בארץ כ- 120-150,000 חולים הלוקים בדמנציה! וכ-180,000 עם לקות קוגניטיבית קלה, שאינה דמנציה. בפועל יש תת אבחון חמור, למרות התועלת בזיהוי ובאבחון מוקדם, לעיכוב התפתחות הדמנציה, ולעיתים אף למניעתה!- 1 מכל 2 נשים!! ו- 1 מכל 3 גברים! ילקו בשבץ מוח, או בדמנציה בחייהם!! – ניתן למנוע עד 75% ממקרי שבץ המוח ועד שליש ממקרי הדמנציה!- 1 מכל 7 לוקה במיגרנה! , פי 3 אצל נשים מאשר אצל הגברים.
    1% מהאוכלוסייה לוקה באפילפסיה, בארץ כ- 85,000 חולים, מתוכם, 5,000 חולים חדשים מידי שנה!- בישראל כ- 25,000 חולי פרקינסון! יותר מהשכיחות באוכלוסייה המוכרת בעולם, כ- 2,500 חולים חדשים מידי שנה!- בישראל כ- 6,000 חולי טרשת נפוצה, שני שליש מהם: נשים.
  • היקפי תחלואה אלה, לא כוללים מחלות חוט שדרה, עצב ושריר, המטופלים על ידי נורולוגים, שכן לגביהם חסר מידע מהימן.

    הערת המערכת: צעד חשוב שנקווה שאכן יסייע בהובלת השינוי. לאחרונה הצגנו את תחקיר הדמנציה שלנו, שבמסגרתו גם התקיים ראיון עם פרופ’ דויד טנה שהדגיש את חשיבות טיפוח בריאות המוח במניעת /האטת “מגיפת” הדמנציה המאיימת עלינו.

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

      CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

      טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

    • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

      טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

      בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

    • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

      ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

      ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

    • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

      הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

      בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

    • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

      ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

      התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

    • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

      מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

      חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

    • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

      נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

      מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה