מחקר ישראלי חדש מדגים ישימות תכנית גמילה מעישון מבוססת הודעות לטלפון נייד לחיילי צה”ל (האגודה למלחמה בסרטן)

הודעת האגודה למלחמה בסרטן

חודש לאחר יום ההפסקה, 20.6% מחיילי צהל דיווח כי לא עישנו אף סיגריה בשבוע האחרון

רוב החיילים 96.8% מצאו את התוכנית קלה לשימוש ורובם 84.1% המליצו עליה לחבריהם

ראש ענף בריאות הצבא: “שילובה של תוכנית זו יש בה כדי לתרום תרומה נוספת למאמץ במלחמה בעישון בצה”ל ולהמשיך לקדם את החזון “צה”ל נקי מעישון”. אנו שמחים לקדם שיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים באזרחות: משרד הבריאות, האגודה למלחמה בסרטן, גופי מחקר אקדמיים ונוספים אשר מסייעים רבות לקידום מימוש החזון והמטרה שהצבנו”

חוקרים מהדסה, האוניברסיטה העברית, חיל הרפואה והאגודה למלחמה בסרטן מוכיחים לראשונה במחקר חדש כי תכנית גמילה מעישון מבוססת הודעות לטלפון הנייד יכולה לסייע לגמילה בקרב חיילים. ממצאי המחקר פורסמו היום (רביעי 26.6.2019) בכתב העת המדעי BMC Public Health. תכנית הגמילה מעישון סמס הפסק פועלת במימון האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. הערכת התכנית מתבצעת באמצעות מענק מקרן משפחת מילגרום ומענק מקרן חיל הרפואה.

עישון סיגריות הוא גורם מרכזי לתחלואה ולתמותה הניתנת למניעה. צעירים רבים מתחילים לעשן בגילאי השירות הצבאי, ובקרב חיילים נמצאו שיעורי עישון גבוהים יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. לעישון השפעה שלילית על בריאות וכשירות החיילים, אך תכניות לגמילה מעישון בצבא מהוות אתגר, בעיקר בשל הקושי בהנגשת שירותי הגמילה. מחקרים קודמים הראו כי תכניות לגמילה מעישון, המבוססות על שליחת הודעות טקסט לטלפון נייד הן ישימות ויעילות, אך חסר מידע על התאמתן לחיילים. לכן פיתחו החוקרים, בהובלת הסטודנט דב בארי-ויסברג, ד”ר יעל בר-זאב והחוקר הראשי ד”ר חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, ביחד עם רס”ן מרינה מלצר מחיל הרפואה ושותפים מהאגודה למלחמה בסרטן ומאוניברסיטאות אמריקאיות, תכנית חדשנית לגמילה מעישון בעזרת הודעות לטלפון נייד. התוכנית מותאמת במיוחד עבור חיילי צה”ל ונקראת “סמס-הפסק!”. מטרת המחקר הייתה להעריך את ישימות התכנית ולהפיק לקחים לשיפור התכנית והטמעתה בקנה מידה נרחב.

למחקר גויסו 81 חיילים מעשנים, מתוכם 76.5% גברים. המשתתפים מילאו את סקר הבסיס, קבעו לעצמם את יום הפסקת העישון וקיבלו תכנית הודעות טקסט, מסונכרנת עם יום ההפסקה שנקבע על ידו, לסיוע בגמילה מעישון למשך תקופה של 6 חודשים. התכנית הייתה אינטראקטיבית ואפשרה למשתתפים לשלוח הודעות למערכת בכל שעה, לפי מילות מפתח שנקבעו מראש (חשק, מעידה, מצב רוח ירוד ועוד) ולקבל מיד תגובה מתאימה ממאגר ההודעות. המשתתפים מילאו סקר מעקב לאורך חודש ובנוסף נותחו נתוני השימוש שלהם במערכת, כולל שליחת מילות מפתח. בהתבסס על סקר המעקב ונתוני השימוש בתוכנה, העריכו החוקרים את ישימות התכנית: כדאיות שיטות הגיוס של הנבדקים, המעורבות, שביעות הרצון והיעילות הטכנית של התוכנית.

תוצאות המחקר מעודדות מבחינת הפוטנציאל לגמילה מעישון: חודש לאחר יום ההפסקה, 20.6% מהמשתתפים דיווח כי לא עישנו אף סיגריה בשבוע האחרון. אחוז גבוה בקרב המשתתפים היו מעורבים בתכנית, כאשר 82.5% שלחו לפחות מילת מפתח אחת. רוב החיילים (96.8%) מצאו את התוכנית קלה לשימוש ורובם (84.1%) המליצו עליה לחבריהם. אמונה עצמית ביכולת להיגמל מעישון בתחילת התכנית ניבאה הישארות בתכנית: 50% מאלו שהאמינו בעצמם נשארו בתכנית, לעומת רק 4.8% מאלו שלא האמינו בעצמם. המחקר מוכיח, לראשונה, כי תכנית גמילה מעישון מבוססת הודעות לטלפון נייד היא ישימה בתנאי שירות צבאי.

ד”ר חגי לוין, יוזם התכנית, מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, יועץ האגודה למלחמה בסרטן ולשעבר ראש מדור אפידמיולוגיה בענף בריאות הצבא בצה”ל הסביר כי: “תוצאות התכנית מצביעות על הפוטנציאל העצום הגלום בשימוש בכלים דיגיטליים לקידום בריאות, ובפרט כאמצעי מסייע לגמילה מעישון עבור חיילי צה”ל. אנו משלבים את לקחי התכנית בתכנית סמס הפסק 2019 לחיילי צה”ל, בשיתוף פעולה עם מערך בריאות הצבא בצה”ל. אתגר מרכזי לפנינו הוא שילוב אמצעים חדשניים לקידום בריאות יחד עם שירותי הבריאות המסורתיים, באופן יעיל ומבוסס ראיות מדעיות, והנגשת שירותי הגמילה מעישון בכל דרך הנוחה למטופל. חברות הטבק משתמשות באמצעים טכנולוגיים על מנת למכר דורות נוספים של צעירים וחובתנו במערכת הבריאות ליזום ולשלב אמצעים טכנולוגיים למניעה ולגמילה מעישון, כדוגמת יוזמת משרד הבריאות למוקד טלפוני לאומי לגמילה מעישון”. 

ראש ענף בריאות הצבא, סא”ל ד”ר אווה אברמוביץ’ הוסיפה כי: “הפסקת עישון של משרתי צה”ל לצד צמצום חשיפה לעישון סביבתי הן אחת המטרות המרכזיות של ענף בריאות הצבא בחיל הרפואה, זאת בשל השפעה משמעותית על שיפור הכשירות הרפואית והמבצעית של משרתי צה”ל לצד הבנה כי לצה”ל היכולת והצידוק להשפיע על הבריאות בישראל, באופן ישיר על חייליו ובאופן עקיף על כלל החברה הישראלית. תוכנית “סמס-הפסק” הינה אחת הפתרונות הנוספים המוצעים למשרתי צה”ל על מנת לסייע להם בתהליך גמילה מעישון. לצד פתרונות קלאסיים יותר, כגון סדנאות גמילה קבוצתיות או טיפול גמילה אישי על ידי סגל רפואי עם שילוב טיפול תרופתי רלוונטי, אשר מוצעים למשרתים בדומה לקופות החולים, אנו מציעים לחיילים מענה נוסף שיכול להיות תוכנית טיפול בפני עצמה או כתוספת לאפשריות טיפול אחרות על מנת להגדיל את יעילותן. יתרונות ייחודיים של תוכנית “סמס-הפסק” עבור חיילי צה”ל הינם מענה למשרתים ביחידות מרוחקות/יחידות מבצעיות שלעיתים לא מאפשר לחייל לעבור תהליך מסודר של טיפול קבוצתי. בנוסף, אנו עוסקים באוכלוסייה צעירה וטכנולוגית שרגילה לקבל מענה מהיר ובכף היד באמצעות מכשיר סלולרי אישי. שילובה של תוכנית זו יש בה כדי לתרום תרומה נוספת למאמץ במלחמה בעישון בצה”ל ולהמשיך לקדם את החזון “צה”ל נקי מעישון”. אנו שמחים לקדם שיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים באזרחות: משרד הבריאות, האגודה למלחמה בסרטן, גופי מחקר אקדמיים ונוספים אשר מסייעים רבות לקידום מימוש החזון והמטרה שהצבנו.”

התכנית “סמס הפסק” פועלת במימון האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. הערכת התכנית מתבצעת באמצעות מענק מקרן משפחת מילגרום ומענק מקרן חיל הרפואה.

חיילות וחיילים המעוניינים להיגמל מעישון ללא תשלום מוזמנים להירשם לתכנית סמס הפסק 2019 באתר האגודה למלחמה בסרטן בקישור הבא: https://www.cancer.org.il/sms2quit

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי BMC Public Health היום (26.6.2019) בקישור זה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בקרב מבוגרים עם היסטוריה של סיגריות אלקטרוניות ייתכן סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, ללא תלות בשימוש מקביל בסיגריות, נרגילות, או סיגריות ללא-עשן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד מחקרים מצביעים על סיכון לנזקים משנית לשימוש בסיגריות אלקטרוניות ומעידים כי אלו אינן בטוחות לשימוש […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה