קרוב לאחד מכל שישה רופאים מודים על טעות אבחנתית בכל יום (מתוך אתר מדסקייפ)

לפי סקר חדש מטעם אתר Medscape, כאחד מכל שישה רופאים מדווח כי מבצע טעות באבחנה בכל יום. מספר הטעויות השתנה לפי ההתמחות הרפואית, כאשר בקרב רופאי ילדים שכיחות הטעויות האבחנתיות היומיות עליהן דיווחו הרופאים הייתה קטנה יותר (11%), בעוד שרופאים שעבדו בחדרי מיון הודו בביצוע טעויות באבחנה בשכיחות גבוהה יותר (26%).

החוקרים השלימו סקר במטרה לבחון את החשבות אודות אי-ודאות אבחנתית וטעויות אבחנתיות.

המשיבים לסקר כללו 633 רופאים ו-118 אחיות. מרבית הרופאים האמינו כי טעויות אבחנתיות אינן נפוצות (פעם בחודש, או פחות מכך), למרות שמחציתם דיווחו כי חשו אי-ודאות באבחנה על-בסיס יומי.

הרופאים והאחיות הסכימו על שלוש הסיבות המובילות לטעויות באבחנה, אשר כללו “העדר משוב אודות הדיוק באבחנה” (38% מהרופאים, 44% מהאחיות); “מגבלות זמן” (37% מהרופאים ו-47% מהאחיות; או “תרבות שלא עודדה חשיפת של טעויות” (27% מהרופאים, 33% מהאחיות).

רופאי חדר מיון נטו יותר מרופאים במחלקות פנימיות (76% לעומת 52%) ומאחיות (64%) לדווח על טעות אבחנתית על-בסיס יומי. אחד הרופאים העובדים במחלקות לרפואה דחופה הסביר כי מטרת העובדים בחדרי מיון היא לשלול בדרגת בטחון סבירה כי מצב חירום רפואי אינו הגורם לתסמינים האקוטיים של המטופל. הם מודים כי לעיתים קרובות הם לא יודעים מהו הגורם הדפיניטיבי לתלונות המטופל. לעיתים קרובות, ההתערבות החשובה ביותר של רופאים אלו היא בהרגעת המטופל כי ניתן להמשיך במעקב עם הרופא המומחה.

רופא פנימאי הסביר כי אחת הסיבות לאי-ודאות באבחנה לא הופיעה בסקר “האופי האינהרנטי של המערכות הביולוגיות”. לא כל התסמינים או המצבים ניתנים לאבחנה, לפחות לא במגבלות הזמן הקיימות. לדבריו, רק מאחר ולא ניתן לספק כותרת לאבחנה של המטופל במסגרת זמן מסוימת, או שנקבעה אבחנה סבירה, אינה מעידה כי מדובר באבחנה שגויה או בטעות אבחנתית.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

הנכם מוזמנים לעיין בתחקיר שערכנו בנושא טעויות באבחנה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה