סידן במזון או בצורת תוספים בטוח לשימוש בנשים לאחר-מנופאוזה (מתוך כנס ה-ASBMR)

בצל המחלוקת הגוברת אודות הסיכונים והיתרונות של תוספי סידן, במחקר אקראי חדש בנשים לאחר-מנופאוזה נערכה השוואה בין סידן בתזונה לעומת תוספי סידן לאורך שנה אחת, כאשר מהנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society for Bone and Mineral Research עולה כי אין הבדלים במדדי הסיכון הקרדיווסקולארי בין שתי הגישות וכי הסיכון הנ”ל לא היה שונה בהשוואה לקבוצת ביקורת.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את התוצאות הוסקולאריות של 121 נשים בריאות לאחר-מנופאוזה, ארש חולקו באקראי למשך 12 חודשים לצריכת 1,200 מ”ג סידן במזון (48 נשים), 750 מ”ג של תוספי סידן-ציטרט עם ייעוץ להגבלת צריכה תזונתית של סידן ל-450 מ”ג, כך שהסך הכולל יהיה 1,200 מ”ג (47 נשים); או קבוצת ביקורת, אשר לא קיבלה כל התערבות (26 נשים). לכל הקבוצות ניתנו תוספי ויטמין D בסך כולל של 800 יחידות בינלאומיות ביום.

החוקרים לא זיהו הבדלים במאפיינים הבסיסיים בין שלוש הקבוצות, כאשר הגיל הממוצע עמד על 60.5 שנים, מדד מסת גוף עמד על 25.7 ק”ג למטר בריבוע, לחץ הדם הממוצע עמד על 112 מ”מ כספית (סיסטולי) ו-72 מ”מ כספית (דיאסטולי), עם צריכת סידן יומית בתזונה של 851 מ”ג/יום. במהלך המחקר, חלב ומוצרי חלב היו המקור העיקרי לסידן.

לאחר 12 חודשים לא תועדו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בתוצא העיקרי שינוי בcfPWV (Cartoid Femoral Pulse Wave Velocity) ועובי CIMT (Carotid Intima-Media Thickness), מדדים עיקריים של בריאות וסקולארית.

בנוסף, לא תועדו הבדלים בין הקבוצות ברמות ליפופרטואינים, CRP ולחץ דם סיסטולי לאחר שנה אחת של מעקב. לאחר שנה אחת, רמות כולסטרול כולל ולחץ דם דיאסטולי היו מעט גבוהות יותר, אך באופן מובהק סטטיסטית, בקבוצת הביקורת, בהשוואה לשתי קבוצות ההתערבות.

ההיענות לפרוטוקול המחקר הייתה מצוינת בכל הקבוצות ולא תועדו שינויים בקבוצת הביקורת בהיקף צריכת סידן או וויטמין D לאורך תקופת המחקר.

לא תועדו הבדלים באירועים חריגים בין הקבוצות, למעט עצירות ובחילות, אשר היו מעט נפוצות יותר בקבוצת תוספי הסידן, כפי שניתן היה לצפות עם נטילת תוספים אלו.

החוקרים מציינים כי המחקר לא היה בעל עוצמה מספקת לזיהוי הבדלים קטנים בין הקבוצות וכן מדגישים את משך המעקב הקצר וגודל המדגם הקטן, אשר מהווים מגבלות של המחקר.

מתוך כנס ה-ASBMR

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    בקרב חולים תחת טיפול בזריקה שבועית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שארית תכולת קיבה רבה, גורם סיכון משמעותי לאספירציה בזמן הרדמה למרות הקפדה על ההנחיות לצום לפני פרוצדורות אלקטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 להפחתת משקל ואיזון סוכר […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה