נקודות מרכזיות בהנחיות העדכניות מטעם ה-AHA/ACC לאיזון פרופיל השומנים בדם (מתוך הנחיות ה-ACC/AHA)

הנחיות עדכניות מטעם ה-AHA/ACC לאיזון פרופיל השומנים בדם משנת 2018 הרחיבו את נושא הטיפול התרופתי למניעה ראשונית בכלל קבוצות הגיל וכללו שינויים גם בסיווג מטופלים לטיפול למניעה שניונית.

להלן חמשת הנושאים המרכזיים בהנחיות העדכניות:

1)     חשיבות מרכזית לשינויים באורח החיים לאורך החיים

ההמלצות העדכניות כוללות התייחסות גם לילדים (גילאי 0-18 שנים). התערבויות לשינוי אורח החיים כוללות שינויים תזונתיים, בקרת משקל, פעילות גופנית סדירה ואי-שימוש בטבק. ההנחיות תומכות באורח חיים בריא כבסיס למניעה ואיזון גורמי סיכון למחלה טרשתית לאורך החיים.

2)     התועלת של תוספת טיפול מעבר לסטטינים בחולים בסיכון גבוה מאוד

מאחר ובחולים בסיכון האבסולוטי הגבוה ביותר צפויה תועלת לטיפול הכי אגרסיבי להפחתת LDL, ההנחיות העדכניות זיהו קבוצת חולים בסיכון גבוה מאוד בקרב המיועדים לטיפול למניעה שניונית. במידה וטיפול בסטטינים במינון נסבל מקסימאלי ושינוי אורחות חיים לא הובילו לערכי LDL נמוכים מ-70 מ”ג/ד”ל, יש לשקול תוספת טיפול. Ezetimibe מומלץ כקו-טיפול ראשון, כאשר ניתן לשקול טיפול במעכבי PCSK9 (Alirocumab או Evolocumab).

ההנחיות ממליצות גם על סף LDL של 100 מ”ג/ד”ל בחולים נבחרים בסיכון גבוה באלו עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית. גם בחולים אלו תתכן תועלת לטיפול תרופתי נוסף, במידה וסטטינים אינם מובילים להשגת יעד LDL של מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל.

3)     דיון בין הרופא והמטופל בטרם החלטה על הטיפול

בהנחיות העדכניות מדגישים שוב את חשיבות הדיונים אודות הסיכון בין הרופא והמטופל בכל קבוצות הגיל. ההנחיות מציעות גישה בת שלושה שלבים במטרה לסייע להבהיר למטופלים את הסיכון: הצעד הראשון כולל חישוב של הסיכון של המטופל למחלה קרדיווסקולארית בתוך 10 שנים; לאחר מכן, יש לזהות גורמים נוספים המעלים את הסיכון של המטופל הפרטני; לבסוף, יש לקבוע את מדד הסידן בעורקים הכליליים  (כפי שנדון בסעיף הבא).

4)     מדד CAC עשוי לסווג מחדש חולים בסיכון גבולי או בינוני כאשר ההחלטה אינה ברורה

קביעת מדד CAC (Coronary Artery Calcification) הינה הצעד האחרון בגישה בת שלושה שלבים להצגת חשיבות הטיפול לאיזון פרופיל השומנים למטופלים בגילאי 40-75 שנים. למרות שהבדיקה אינה מומלצת באופן גורף, שני מחקרים באיכות גבוהה העידו כי מדד CAC עשוי לסייע בחולים נבחרים בסיכון בינוני, בהם ההחלטה אודות הטיפול אינה ברורה. מדד זה עשוי לזהות חולים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לתועלת של טיפול או מקרים בהם ניתן לחסוך את הטיפול בסטטינים.

5)     אין לדחות בדיקות סקר וטיפול בהיפרכולסטרולמיה משפחתית

ההנחיות העדכניות מדגישות את חשיבות זיהוי חולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית בכל גיל. לאחר זיהוי חולה כזה, יש להשלים בדיקות סקר של קרובי המשפחה לזיהוי חולים נוספים. ההנחיות אינן ממליצות על שימוש במחשבוני סיכון במטרה לקבוע התאמה לטיפול בסטטינים כמניעה ראשונית בחולים מעל גיל 75 שנים מאחר ודרושים מחקרים נוספים בנושא. עם זאת, ההנחיות תומכות בתועלת של טיפול בסטטינים למניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בקרב מבוגרים עם היסטוריה של סיגריות אלקטרוניות ייתכן סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, ללא תלות בשימוש מקביל בסיגריות, נרגילות, או סיגריות ללא-עשן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד מחקרים מצביעים על סיכון לנזקים משנית לשימוש בסיגריות אלקטרוניות ומעידים כי אלו אינן בטוחות לשימוש […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה