אחד מכל 8 רופאים מעל גיל 70 סובל מחסרים קוגניטיביים העלולים לפגוע בתפקוד המקצועי (JAMA)

חובת בדיקות להערכת תפקוד קוגניטיבי של רופאים באחד מבית החולים המובילים בארצות הברית העלתה כי כאחד מכל שמונה רופאים בגילאי 70 שנים ומעלה סבל מחסר קוגניטיבי, הצפוי לפגוע ביכולתו לעסוק ברפואה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בכל שנה, למעלה מ-20,000 רופאים בארצות הברית מגיעים לגיל 65 שנים, למרות שמחציתם פורשים עד גיל זה, רבים ממשיכים לעסוק ברפואה במשך שנים רבות. קיימת מחלוקת רבה בכל הנוגע לבדיקות מבוססות-גיל של אנשי צוות רפואי וקשה לאסוף מידע מתכניות אלו.

באוניברסיטת ייל הוחלט כי כל אנשי הצוות הרפואי שביקשו להאריך את עבודתם והיו בגילאי 70 שנים ומעלה נדרשו להשלים הערכה אובייקטיבית של התפקוד הקוגניטיבי כחלק מהליך המינוי. נוירו-פסיכולוג פיתח סדרת בדיקות סקר, אשר עדיין חסויה ואינה הותרה לפרסום. צוות הניהול בבית החולים להימנע מגישה המבוססת על מעבר/כישלון אלא לשקול את התוצאות בהקשר של הפעילות הקלינית של אנשי הצוות.

מבין 141 נבדקים, 81 השלימו (57.4%) את הבדיקות הנדרשות והמשיכו בהליך המינוי; הם צפויים להיבדק שוב בתוך שנתיים. כ-24% המשיכו בהליך האישור, אבל, בשל חריגות מינוריות בתוצאות הבדיקה, הם הוזמנו לבדיקת סקר חוזרת לאחר שנה אחת. מספר נבדקים סבלו ממגבלות בתחומים ספציפיים ונבדקו בשנית; שלושה מהם סבלו מבעיות משמעותיות ויצאו לגמלאות או פרשו מעבודה כחלק מצוות רפואי פעיל.

ב-18 רופאים (12.8% מבין 141 הרופאים שנבדקו) זוהו חסרים קוגניטיביים אשר סביר כי יפגעו ביכולתם לעסוק ברפואה באופן עצמאי. בכל המקרים הללו לא עלול בעיות בתפקוד שהגיעו לצוות המנהל. כל הרופאים הללו הסכימו מרצונם להפסיק את עבודתם או לעבור לעבוד תחת פיקוח.

החוקרים מציינים כי הערכה מלאה של היכולות הקליניות, גם בקרב סטודנטים לרפואה ומתמחים, אינה מדויקת ואין עדויות מוצקות לפיהן עליה בגיל הרופא מלווה בתוצאות גרועות יותר. יתרה מזאת, השימוש בספי גיל להחלטה על ביצוע בדיקות סקר מעלה את החשש מפני אפליה על רקע גילי.

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי 12.8% מהרופאים בגילאי 70 שנים ומעלה עשויים לסבול מהפרעות קוגניטיביות העלולות לפגוע ביכולתם לעבוד באופן עצמאי. יתרה מזאת, בכל המקרים הללו לא היו רמזים קודמים לבעיות אלו, שכן לא היה תיעוד פניות לצוות הניהול של בית החולים בשל חשש הנוגע ליכולות העבודה של אותם רופאים.

JAMA 2020

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה