מהם החידושים העיקריים בהמלצות העדכניות מסוף דצמבר 2019 של ה-ADA וה-EASD לטיפול בסוכרת מסוג 2 ?

ה-American Diabetes Association (ADA) וה-European Association for the Study of Diabetes (EASD) פרסמו עדכון קצר של ההמלצות משנת 2018 לטיפול בהיפרגליקמיה, על-בסיס ממצאי מחקרים מרכזיים שפורסמו במהלך שנת 2019.

השינויים המרכזיים בהנחיות החדשות כוללים מספר המלצות:

1)         טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1)Glucagon-like Peptide 1) או מעכבי SGLT-2 (Sodium-Glucose cotransporter 2)  חולים בסיכון גבוה להפחתת סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אשפוז עקב אי-ספיקת לב, תמותה קרדיווסקולארית או התקדמות מחלת כליות כרונית. במקרים אלו יש לקבל החלטה בכל מקרה לגופו, ללא תלות בריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתי או ביעד המוגלובין מסוכרר.

העדויות הטובות ביותר התומכות בהפחתת סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (MACE) עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועדו בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלה קרדיווסקולארית טרשתית ידועה (דוגמת אלו עם אוטם לבבי, אירוע מוחי איסכמי, אנגינה לא-יציבה עם שינויים באק”ג, איסכמיה של שריר הלב בבדיקת הדמיה או מבחן מאמץ, או רה-וסקולריזציה של עורקים כליליים, עורקי תרדמה או עורקים פריפריים). בחולים אלה הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג’וריים (MACE) מהווים כידוע את האיום הגדול ביותר ולהפחתת הסיכון באמצעות הטיפול ב-GLP-1 יש כאמור את העדויות הטובות ביותר .

2)         המלצה לשקול מתן אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 גם בחולים עם סוכרת מסוג 2 וללא מחלה קרדיווסקולארית ידועה, אך בנוכחות סמנים ספציפיים לסיכון גבוה לתחלואה קרדיווסקולארית. המומחים מציעים את הטיפול להפחתת הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בעיקר בחולים בגילאי 55 שנים ומעלה, עם היצרות של מעל 50% בעורקים כליליים, עורקי תרדמה, או עורקי גפה תחתונה, בנוכחות היפרטרופיה של חדר שמאל, קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-60 מ”ל/דקה, או אלבומינוריה.

3)         המלצה לטיפול במעכבי SGLT2 בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואי-ספיקת לב, בפרט אלו עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, להפחתת אשפוזים עקב אי-ספיקת לב, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה קרדיווסקולארית, כמו גם בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית (קצב פינוי גלומרולארי משוער של 30-60 מ”ל/דקה או יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של מעל 30 מ”ג/גרם, בפרט בנוכחות יחס של מעל 300 מ”ג/גרם) למניעת התקדמות מחלת כליות כרונית, אשפוז עקב אי-ספיקת לב, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה קרדיווסקולארית.

Diabetologia, December 2019

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שת

    שת"פ בין קופות החולים למיזם ספרת הסוכרת בגליל עתיד לייעל ולשפר את נגישות הבדיקות המיועדות לחולי סוכרת

    ספֵרת הסוכרת בגליל על שם ראסל ברי הוא מיזם רחב היקף וחדשני בתחום בריאות הציבור המתמקד במחלת הסוכרת ופועל באזור הגליל. מובילי המיזם, שצמח בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת, הציבו לנגד עיניהם יעד נכסף: לצמצם את התחלואה בסוכרת ולשפר את הטיפול בה בעזרת גישה רב־תחומית אינטגרטיבית.

  • הערכת סיכונים ומניעת נפילות בקרב מבוגרים המתגוררים בקהילה – סקירה (JAMA)

    הערכת סיכונים ומניעת נפילות בקרב מבוגרים המתגוררים בקהילה – סקירה (JAMA)

    נפילות הן גורם שכיח – וניתן למניעה – לתחלואה ולתמותה בקרב מבוגרים ברחבי העולם. סקירה זו מה-JAMA עוסקת בהערכת סיכונים ובמניעת נפילות בקרב מבוגרים המתגוררים בקהילה. על פי סקר טלפוני ארצי מייצג משנת 2018, כ-27% מהמבוגרים מעל גיל 65 נפלו במהלך השנה הקודמת. מתוך האירועים הללו, 59% מהם דווחו על ידי נשים ו-41% על ידי […]

  • אי ספיקת לב עם מקטע פלִיטה שמור: כל מה שצריך לדעת בקצרה (THE LANCET)

    אי ספיקת לב עם מקטע פלִיטה שמור: כל מה שצריך לדעת בקצרה (THE LANCET)

    אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF) היא אתגר קליני משמעותי עם שכיחות גוברת ברחבי העולם. מאמר זה מה-LANCET מציע כי אבחון וניהול מדויקים של  HFpEF מחייבים גישה רב תחומית, תוך התחשבות בהתייצגות הקלינית, בסָמנים ביולוגיים מתאימים ובהדמיה. אי ספיקת לב עם מקטע פלִיטה שמור (HFpEF) היא אתגר קליני המתייצג עם מגוון של סימפטומים […]

  • היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Metabolites עולה כי היענות ארוכת-טווח לדיאטה ים-תיכונית מספקת הגנה מפני התפתחות סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היענות לדיאטה ים תיכונית ובין היארעות סוכרת מסוג 2 לאורך שני עשורים במבוגרים שלקחו חלק במחקר ATTICA. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,042 גברים ונשים מיוון. נתונים […]

  • חיזוי הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Technol Ther)

    חיזוי הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Technol Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Technology & Therapeutics מדווחים חוקרים מצפון אמריקה על תוצאות מחקר חדש שנועד לנבא את הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות גופנית במתבגרים עם סוכרת מסוג 1 וממליצים לכוון להתחיל פעילות גופנית עם ריכוז סוכר אינטרסטיציאלי בטווח 130-160 מ”ג/ד”ל עם מגמה שטוחה או ירידה קלה בערכי הסוכר לפי מד סוכר רציף […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה