טיפול המבוסס על משחק וידאו עשוי לשפר את הקשב בילדים עם ADHD (מתוך Lancet Digital Health)

הקפדה על התערבות הדומה למשחק וידאו במשך 25 דקות ביום הובילה לשיפור תסמינים במתבגרים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit-Hyperactivity Disorder, או ADHD), כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר חדש, שפורסמו בכתב העת Lancet Digital Health.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן מספר חלופות לטיפול מסורתי במקרים של ADHD, כולל טיפולים דיגיטאליים חדשים עשויים להקל על החסרים הקוגניטיביים הקשורים עם הפרעת הקשב ועשויים להתגבר על מגבלות של הטיפולים הסטנדרטיים. AKL-T01 הינו התערבות דיגיטאלית המיועדת לשפר קשב ובקרה קוגניטיבית באמצעות ממשק דמוי משחק וידאו. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם AKL-T01 הוביל לשיפור יכולת הקשב בילדים עם ADHD.

המחקר כלל 348 ילדים עם מדדי ADHD-RS-IV (ADHD Rating Scale-IV) של 28 נקודות ומעלה, מדדי TOVA-API (Test of Variables of Attention –  Attention Performance Index) של 1.8- ומטה, ומדדי IQ של 80 ומעלה. המשתתפים חולקו באקראי להתערבות ממוקדת-קשב או משחק התאמת-מילה. לאחר 10 דקות אימון באחד מ-20 מרכזי המחקר, המשתתפים השלימו את יתר ההתערבות בביתם, עם השלמת חמישה תרגילים ביום (סך כולל של 25 דקות), חמישה ימים בשבוע.

גיל המשתתפים בשתי הקבוצות עמד בממוצע על 9.5 שנים, עם מדד Clinical Global Impressions-Severity Scores של כ-4.5 נקודות בממוצע, בתחילת הדרך, מדדי ADHD-RS-IV של כ-38 נקודות ומדד Impairment Rating Scale Score של כ-5.0- נקודות.

מניתוח הנתונים עלה כי בקרב מתבגרים עם היסטוריה לאחרונה של התערבות תרופתית תועד שיפור גדול יותר משמעותית בתסמינים בקבוצת ההתערבות, אשר עשוי לנבוע מגורמים ביולוגים הקשורים עם התערבות תרופתית לאחרונה, או גורמים פסיכולוגיים דוגמת תשומת לב רבה יותר של ההורים לשינוי בתסמינים בילדים שטופלו לאחרונה בתרופות.

מניתוח פוסט-הוק של מגוון מרכיבי TOVA עלה כי ההתערבות הובילה לכך ששיעור גדול יותר משמעותית של מטופלים הדגימו תוצאות תקינות בלפחות מדד אחד (36% לעומת 21%, p=0.0027). מדדי Impairment Rating Scale היו גם כן גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת (48% לעומת 37%, p=0.49).

לסיום, חלק קטן מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הביקורת דיווח על אירועים חריגים לאורך תקופת המחקר (7% ו-2%, בהתאמה), כאשר האירועים הנפוצים כללו תסכול (3%) וכאבי ראש (2%).

החוקרים כותבים כי למרות שדרושים מחקרים נוספים להערכת התערבות דיגיטאלית זו, המחקר מספק עדויות לפיהן התערבות זו עשויה לסייע בשיפור הפרעות קשב בילדים עם ADHD.

Lancet Digital Health 2020

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה