בצל התקווה סביב Hhydroxychloroquine לטיפול ב-COVID-19 ייתכן חסר בתרופה לטיפול בחולי לופוס (מתוך אתר מדסקייפ)

רוקחת

הטיפול ב-Hydroxychloroquine (פלקווניל) משמש מזה שנים רבות בחולי לופוס, אשר כעת החלו לחשוש מפני מחסור בתרופה לאור הרמזים המוקדמים לפיהם Hydroxychloroquine עשוי לשמש כאמצעי יעיל לטיפול ב-COVID-19.

התרופה משמשת כבר ברחבי העולם לטיפול בחולים עם COVID-19, אך העדויות התומכות ביעילות הטיפול הן עדיין אנקדוטליות ברובן. מחקר קטן מצרפת מצא כי בחולים שקיבלו משלב של Hydroxychloroquine עם Azithromycin תועדו רמות נמוכות משמעותית של הנגיף בדם, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי.

בשבוע שעבר, Hydroxychloroquine זכתה להגיע לכותרות של כלי תקשורת רבים, לאחר התערבות הנשיא טראמפ. תשומת הלב לתרופה עלתה באופן כה משמעותי עד שרוקחים מדווחים על מחסור בתרופה, כך ש-1.5 מיליון חולי לופוס בארצות הברית אינם יכולים להשיג את הטיפול.

עם זאת, מדענים ורופאים מזהירים כי התקווה מבוססת על מחקרים שנערכו מחוץ למסגרת הזמן המדעית המקובלת. אמנם המחקר האמור מעניין ותומך בהשלמת מחקרים נוספים ואף ייתכן כי מדובר בעדויות מספקות בכדי להצדיק שימוש מעבר להתוויות בטיפול זה, אך למרות זאת, אין הוכחה כי הטיפול אכן יעיל.

דבר זה לא עצר את התמיכה הנרחבת בקוקטייל טיפול תרופתי, כולל מצד הנשיא טראמפ, אשר סייע בעליית המניות של Hydroxychloroquine לאחר שתיאר כי משטר הטיפול עשוי להביא לשינוי כללי המשחק בהיסטוריה של הרפואה.

למרות מאמצים להאשים בחסר את הנשיא טראמפ בלבד, המחסור ב- Hydroxychloroquine כבר החל לפני מספר שבועות, כאשר רופאים החלו לרשום את הטיפול התרופתי בעצמם. חלק מהעדויות מציעות כי רופאים רבים כיום מספקים מרשמים לטיפול מונע ב- Hydroxychloroquine בחולים ללא מחלה ידועה, כמו גם לעצמם ולבני משפחתם.

מחסור ממושך בתרופה צפוי להשפיע רבות על אלו התלויים בתרופה. בשלב זה, Hydroxychloroquine הינה אחת מבין מעט תרופות המאושרות ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי ללופוס והעדויות מוכיחות כי הטיפול התרופתי מפחית את תסמיני ההתלקחות של המחלה ועם הזמן, חל שיפור במצב הבריאותי והפחתת נזק לאיברים. לא ברור עדיין אם באמת יחול מחסור חמור ב- Hydroxychloroquine, אבל חולים רבים כבר שואלים שאלות בנושא, הן אלו עם לופוס והן אלו ללא המחלה האוטואימונית.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • בחולים עם לופוס יציבה ניתן להפסיק את הטיפול ב-Mycophenolate Mofetil (מתוך The Lancet Rheumatology)

    בחולים עם לופוס יציבה ניתן להפסיק את הטיפול ב-Mycophenolate Mofetil (מתוך The Lancet Rheumatology)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי הפסקת טיפול ב- Mycophenolate Mofetil(סלספט) אינה נחותה לעומת טיפול אחזקה בחולים עם לופוס שהשיגו פעילות מחלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור הרעילות והתחלואה המשמעותית הכרוכה בשימוש ארוך-טווח ב- Mycophenolate Mofetil, ישנה חשיבות רבה לשאלת אפשרות הפסקת הטיפול […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה