חשיבות הקפדה על שימוש במסכות למניעת הדבקה ב-COVID-19 (מתוך אתר Medscape)

קורונה

במאמר דעה שפורסם באתר Medscape כותב דר’ אלדד עינב, העובד כקרדיולוג בבית חולים בבינגהמטון בניו-יורק, מתאר דר’ עינב את עמדתו בנוגע למיגון צוותים רפואיים בעידן הנוכחי של מגיפת COVID-19 ולאור המחסור בציון מיגון והמלצות לשימוש חוזר בציוד מתכלה.

המגיפה הנוכחית מציפה את מערכת הבריאות ורופאים מהווים עובדים חיוניים, ללא תלות בהתמחותם. לאור הסיכון הגבוה להדבקה של רופאים, עליהם להקפיד על מיגון אישי מפני הדבקה בנגיף והמשך העברתו לעמיתים ולבני משפחה, בעיקר למבוגרים שבהם.

דר’ עינב מתאר מציאות בה מרבית אנשי הצוות הרפואי והמטופלים מסתובבים בבתי החולים ובחדרי המיון ללא מסיכת פנים. בתי חולים מצטטים הנחיות מטעם ה-CDC וה-WHO המגבילות את השימוש במסכה לאלו הבאים במגע קרוב עם חולים עם סימפטומטים או מקרים מאושרים של COVID-19. לאור זאת, הוא החליט לבחון את העדויות בבסיס ההנחיות הללו והוא בהחלט הופתע מהנתונים.

ידוע היטב כי מסיכות פנים (גם מסיכה כירורגית) מהווה מחסום יעיל כנגד COVID-19 וכי שיטת ההדבקה העיקרית בנגיף הינה בהדבקה טיפתית. יש לקחת בחשבון כי ההדבקה תתכן גם במהלך דיבור, ולא רק לאחר עיטוש או שיעול. אעפ”י כן, ה-CDC אינו מעודד שימוש במסכה בקהילה או ע”י אנשי צוות רפואי שאינם במגע ישיר עם אדם תסמיני. בקרב נבדקים ללא תסמינים, מסיכה אינה יעילה כנגד התפשטות COVID-19. למעשה, לאור החסר הארצי במסכות, המנתח הכללי בארצות הברית קרא להפסיק ולרכוש מסכות.

חשוב להדגיש כי שימוש במסכה הינה אחת ההתערבויות היעילות ביותר למניעת התפשטות נגיפים נשימתיים. סקירת Cochrane מקיפה בחנה מספר אמצעים פיזיים למניעת הדבקה ומצאה כי מסכות מהוות את האמצעי העקבי והמקיף ביותר.

לכן, עולה השאלה מדוע אין המלצה אוניברסאלית לשימוש במסכות, הן בקרב אנשי צוות רפואי והן בקהילה. הסיבה העיקרית הינה כי אין עדויות התומכות ביעילות השימוש במסכה בקהילה. עם זאת, יש הבדל ניכר בין העדר עדויות התומכות בתועלת ובין עדויות המעידות על חוסר-תועלת. מיעוט הנתונים אודות השימוש הנרחב במסכות אינו מעיד כי שימוש במסכות אינו יעיל.

בניגוד מוחלט להנחיות למניעה בעולם המערבי, מדינות ברחבי אסיה, דוגמת סין, יפן, דרום קוריאה והונג-קונג הפכו את השימוש במסכות לאבן הפינה במאבק כנגד המגיפה הנוכחית. בסין קבעו מדיניות חובת שימוש במסכה באזורים מסוימים.

מחקר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine בחן קבוצה של מטיילים ששבו מווהאן, סין, לפרנקפורט, גרמניה. החוקרים גילו כי הפצת נגיף מדבק תתכן גם כאשר הנדבק אינו מציג חום או סימני זיהום.

מנהל ה-Center for Infectious Disease Research and Policy באוניברסיטת מינסוטה הציג עמדה דומה וקרא לרשויות הבריאות להסביר לציבור על הנתונים הידועים ועל פערי הידע. כאשר מרבית העדויות תומכות בחשיבות רבה להדבקה אסימפטומטית, השימוש במסכת פנים אישית, בעיקר באזורים צפופים, הינה מרכיב חשוב במניעת הדבקה בנגיף בקהילה.

דר’ עינב מוסיף כי ניתן לנייד משאבים בכדי לעמוד בדרישות ולהתמודד עם המחסור בציוד המיגון. כך בדיוק אירע באסיה כאשר הומלץ על שימוש במסכות. הן טייוואן והן דרום קוריאה עמדו בפני חוסר מסכות והן הגיבו בהגברת ייצור מסכות מגן.

עם התפשטות הנגיף החדש ברחבי המדינה, על הרשויות לשתף נתונים אודות דרכי ההדבקה בנגיף, גם אם עדיין לא ידועים כל הנתונים בנושא ולמרות הזמינות הנמוכה של ציוד למיגון אישי.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה