היום התקיימו בכנסת דיונים בנושא הקורונה הן בועדה לביקורת המדינה והן בועדת הקורונה אשר אישרה פתיחת חדרי כושר ובריכות שחייה ציבוריות, בניגוד לעמדת משרד הבריאות והממשלה.

בוועדה לביקורת המדינה  נדונה בין היתר מצוקת המעבדות הרפואיות:

בישיבה אמרה אסתר אדמון, יו”ר הסתדרות עובדי המעבדות:

“משרד הבריאות נתן רק פלסתר על הקורונה. בחורף, כל האוכלוסייה לא תוכל לקבל שירות מעבדתי. הכל יהיה בקריסה.

הרבה עובדי מעבדות פורשים עכשיו כי לא עומדים בעומסים וחלקם עוברים למעבדות הפרטיות שכן משלמים. כל מה שקיבלנו אלו תקנים זמניים. מי רוצה לבוא לעבוד לחודשיים? פנינו גם לסטודנטים, אבל אלו ראו את השכר של 30 לשעה ולא רצו לבוא לעבוד בזה”.

לצפייה בדברי אסתר אדמון

בישיבה השתתף גם האלוף אהרון חליוה, ראש אגף המבצעים בצה?ל, לשעבר ראש המשל?ט שאמר :”נדרש משלט לאומי למאבק בקורונה”

בדיון בוועדה על מצוקת המעבדות הרפואיות, אמר חלויה: “אפשר היה להיערך מראש לסיפור כזה. גם משרד הבריאות מבין עכשיו שצריך לחזור ולהיערך בצורה שונה. כיום אנחנו לא עומדים בסטנדרט הזמנים. נדרש מרכז שליטה לאומי. אם הכל היה מחולק למחוזות וכל הגופים היו פועלים על אותו שולחן, אפשר היה להגיע להחלטות מלוטשות ומסודרות ביותר”.

לצפייה בדברי חליוה

בתוך כך כאמור התקיימה ישיבה סוערת של ועדת הקורונה שבה הוחלט על פתיחת חדרי כושר ובריכות שחייה ציבוריות. ההנחיות המפורטות יוצגו מן הסתם בהמשך.

להלן סיכום הפגישה המלא:

מצוקת המעבדות הרפואיות במהלך מגיפת הקורונה – פעילות המעבדות הרפואיות במערכת האשפוז ובקהילה – דוח מבקר המדינה 66ג

מחשש למחסור בריאגנטים מחו”ל: משרד הבריאות מקדם ייצור מקומי עבור ערכות בדיקות הקורונה

יו”ר הוועדה, ח”כ עפר שלח:

“משבר הקורונה לא מנוצל נכון לטיפול בבעיות השורשיות של המעבדות הרפואיות” 

בעקבות התחלואה העולה ומספר הנבדקים הגבוה שמייצר עומס רב על המעבדות הרפואיות, התכנסה היום (ב’) הוועדה לענייני ביקורת המדינה לדון בנושא, ברקע דו”ח מבקר המדינה שנכתב על פעילות המעבדות הרפואיות.

יו”ר הוועדה, ח”כ עפר שלח: “המצב של המעבדות כיום מעודד ומדאיג כאחד. מעודד כי יש תחושה של לימוד והתקדמות אבל מדאיג כי לא מנצלים את המשבר הזה בכדי לטפל בבעיות השורשיות. אנחנו עדיין לא רואים תפיסה אחת, אסטרטגיה אחת, תפיסה אופרטיבית אחת שמנחה את הדבר הזה. אני אגב סקפטי בעניין תרומת צה”ל לסיפור הזה – ביקרתי במשל”ט, ראיתי אותו. צריך לשבח את רוח ההתנדבות וההירתמות של כל הגופים שהיו בו. בסוף, במבחן התוצאה, אני לא בטוח שהוא נתן תוצאה יותר טובה מאשר הגופים האזרחיים שהיו יכולים לעשות את זה אם רק היו מחזקים אותם והיו נותנים להם את אותם משאבים . נמשיך לעקוב אחרי הנושא במסגרת ההתעסקות שלנו במשבר הקורונה”.

ליאורה שמעוני, סמנכ”לית ומנהלת חטיבה במשרד מבקר המדינה, הציגה מעיקרי הדו”ח, והצביעה על כך שהבעיה היסודית היא שמשרד הבריאות משמש בכפל כובעים, כלשונה: “המשרד הוא הרגולטור המפקח והוא המפעיל – בעצם מפקח על עצמו. עלו ליקויים באופן שבו משרד הבריאות ממלא את תפקידו כגורם התורתי והמאסדר של מערך הבריאות, המשרד לא קבע הוראות ומדדים חשובים לפעילות המעבדות וביצוע הבדיקות ופיקח על פעילות המעבדות באופן חלקי. המשרד לא בחן כלל את סוגיית השימוש המושכל בבדיקות מעבדה בקופות החולים ובבתי החולים וממילא לא פעל להנחות אותם להפעיל מנגנון המאתר בדיקות מיותרות. יש לחצים על רופאים לעשות בדיקות ולפעמים יש רופאים שמבקש תדירות גבוהה. לא נכנסת לשיקול הדעת של הרופאים אבל בהחלט אנחנו רואים שיש שפערים גדולים בין הרופאים והקופות וצריך לקבוע משהו אחיד”.

עוד אמרה שמעוני: “המשרד לא קבע תקן מזערי לכוח אדם לעובדי מעבדה, וכל בית חולים קובע את היקף כוח האדם במעבדות שלו. כ-50% מעובדי המעבדות הרפואיות בבתי החולים הממשלתיים הם מעל גיל 55, ולמרות זאת לא הוכנה תכנית מתאימה לגיוס ולקליטה של עובדי מעבדה חדשים”.

ביחס למשבר הקורונה ועבודת המעבדות, ציינה שמעוני מהדו”ח כי “משרד הבריאות בכלל לא קבע נהלים בנושא השירות בעתות חירום ולא יזם הליך חקיקה מתאים בעניין היקף השירותים שעל קופות או כל גורם רפואי אחר לספק בהתאם לתרחישי לחימה שונים”.

פרופ’ איתמר גרוטו, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות: “חבל שהצטרכנו להגיע לעת הזאת בשביל לקבל תקציב לכוח אדם למעבדות, אבל עכשיו בהחלט יש יותר. אנחנו שנים רבות מעוניינים שתהיה מעבדה מרכזית לשירות בריאות הציבור שתנוהל ע”י המשרד. לא קיבלנו גם עכשיו פיזית מעבדה שכזו אבל מבחינת הניהול, יש לנו כבר את זה.

היום יש כבר לכל המעבדות את היכולת לבצע את הבדיקות הנדרשות. צוואר הבקבוק בקושי הבדיקות נמצא דווקא הרבה בקופות החולים ובדרך עד ביצוע הבדיקה. יש קושי נוסף שקשור כן לתפקוד המעבדות וזה הרגיאנטים – זוהי מצוקה בכל העולם, וכאשר יש מחסור בחומר הזה, הוא מקביל את יכולת הגידול.

עובדים על יכולת ייצור ריאגנטים מקומית שלא נהיה תלויים באחרים בעולם. יש לנו כעת מלאי של ריאגנטים לחודש קדימה, אבל אם נגדל למלאי של 50 אלף בדיקות ועם בוא החורף, אז זה כבר לא יספיק:.

גרוטו אמר ביחס לזמן ביצוע הבדיקות כי “הממוצע של תוצאה לבדיקה עומד על 36 שעות תוצאה ופועלים לקצר אותו ל24 שעות. מיי הריטג’ התחייבה תוכל להוציא 10 אלף בדיקות. אנו עומדים כבר 3 חודשים אחרי ההסכם איתם והם מגיעים כעת רק ל5 אלף ולא ל10 אלף בדיקות”.

אסתר אדמון, יו”ר איגוד המעבדות: “מאז יצא הדוח משנת 2016, לא נעשה דבר לשיפור המצב של המעבדות. אנחנו מתריעים מ-2010 שאוכלוסיית עובדי המעבדות מתבגרת ולא מגיעים אחרים ולא יושבים אתנו”.

אדמון התריעה: “משרד הבריאות נתן רק פלסתר על הקורונה ובחורף, כל האוכלוסייה לא תוכל לקבל שירות מעבדתי. הכל יהיה בקריסה. הרבה עובדי מעבדות פורשים עכשיו כי לא עומדים בעומסים וחלקם עוברים למעבדות הפרטיות שכן משלמים. כל מה שקיבלנו, אלו תקנים זמניים. מי רוצה לבוא לעבוד לחודשיים? פנינו גם לסטודנטים, אבל אלו ראו את השכר של 30 לשעה ולא רצו לבוא לעבוד בזה”.

האלוף אהרון חליוה, ראש אגף המבצעים בצה?ל, לשעבר ראש המשל?ט: “בשבוע שעבר לאחר שהחלו לפעול איכוני השב”כ, משרד הבריאות הבין שהוא בקריסה מפניות האזרחים. קיבלנו טלפון לבוא לסייע במוקד כזה. צה”ל נעתר לפנייה והוקם מרכז כזה מהר מאוד. אנחנו עובדים 100 איש שגויסו במילואים בשלוש משמרות עבור זה.

אפשר היה להיערך מראש לסיפור כזה. גם משרד הבריאות מבין עכשיו שצריך לחזור ולהיערך בצורה שונה. כיום אנחנו לא עומדים בסטנדרט הזמנים. נדרש מרכז שליטה לאומי. אם הכל היה מחולק למחוזות וכל הגופים היו פועלים על אותו שולחן, אפשר היה להגיע להחלטות מלוטשות ומסודרות ביותר”.

גדי כהן, סמנכ”ל וראש חטיבת לוגיסטיקה, שירותי בריאות כללית: “מתחילת המשבר נערכו במעבדות של הכללית למעלה מ-400 אלף בדיקות קורונה ומתחילת יולי מעל 100 אלף והגענו למעל 15 אלף בדיקות ביום. הצלחנו לגייס עוד 15 עובדים וקיבלנו סיוע נוסף של כ-35 עובדים וחלקם חיילים. קשה לגייס עובדים צעירים עם השכר שמשולם לעובדי מעבדה. הבעיה הקשה ביותר שלנו זה נושא העובדים בהקשר לשכר ולקושי בגיוס”.

ד”ר מיקי הלברטל, מנהל מרכז רפואי רמב”ם: “קיבלנו 6 תקנים ל-6 חודשים. אין מצב שאנשים יבוא לעבוד לתקופה של רק חצי שנה למשרה המחייבת התמקצעות”.

ד”ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה ברמב”ם: “יש חוסר בערכות מהירות ואנו משתמשים בערכות בדיקה סטנדרטיות שעורכות לבדיקה מספר שעות”.

שבי שמלו, סמנכ”ל איכילוב: “אנשים לא רוצים לבוא לעבוד במעבדות בגלל שאין תקנים והשכר נמוך אבל חייבים לתפור את הסוגיה לטווח הארוך. המדינה ומשרד הבריאות לא מסונכרנים. אני משלם 36 לשעה, בקופות החולים 50 ומשהו שקלים לשעת עבודה במיי הריטג משלמים 70 לשעה  – לנוכח הנתונים למה שאדם ירצה לבוא לעבוד במעבדה בתוך בית חולים שיותר בסיכון ובחצי שכר. מיי הריטג מקבלים מאות קורות חיים ואני גג חמישה. אנחנו מתקשים לגייס עובדים”.