שכיחות גבוהה של הפרעות בתפקוד בלוטת התריס בחולים עם COVID-19 (מתוך Lancet Diabetes Endocrinol)

בקרב חולים במצב קריטי עם זיהום COVID-19 ניתן לזהות שיעורים מוגברים של תירוטוקסיקוזיס, בהשוואה לאלו ללא הזיהום הנגיפי, ככל הנראה משנית לתירואידיטיס תת-חריפה על-רקע הזיהום הנגיפי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Diabetes and Endocrinology.

החוקרים מסבירים כי נתונים מוקדמים מהמרכז הרפואי שלהם הצביעו על הפרעות בתפקודי בלוטת התריס בחולים עם מחלה חמורה על-רקע COVID-19. הם ביקשו לבחון את הנושא וכללו נתוני בלוטת תריס ונתונים אחרים אודות 93 חולים עם COVID-19 אשר אושפזו ליחידות טיפול מוגבר באיטליה במהלך מגפת הקורונה. נתונים אלו נבחנו אל מול 101 חולים במצב קריטי שאושפזו לאותן יחידות טיפול מוגבר בשנת 2019 ללא אבחנה של COVID-19. עוד כללו החוקרים קבוצה שלישית של 52 חולים עם COVID-19 שאושפזו ליחידות טיפול בעצימות נמוכה באיטליה בשנת 2020.

גיל החולים הממוצע ביחידות טיפול נמרץ בשנת 2020 עמד על 65.3 שנים, בהשוואה לגיל ממוצע של 73 שנים באלו שאושפזו ביחידות אלו בשנת 2019 וגיל ממוצע של 70 שנים באלו שאושפזו ליחידות טיפול בעצימות נמוכה.

יש לציין, רק 9% מהחולים שאושפזו ביחידות טיפול מוגבר בשנת 2020 סבלו מהפרעה קודמת בתפקודי בלוטת התריס, זאת בהשוואה ל-21% מאלו שאושפזו ביחידות טיפול בעצימות נמוכה ו-23% באלו שאושפזו ביחידות טיפול מוגבר בשנת 2019.

מהנתונים עולה שיעור גבוה יותר משמעותית של תירוטוקסיקוזיס בקרב חולים שאושפזו ביחידות טיפול מוגבר בשנת 2020 (13 חולים; 15%), בהשוואה לאלו שאושפזו ביחידות אלו בשנת 2019 (חולה יחיד; 1%) או אלו שאושפזו ביחידות טיפול בעצימות נמוכה (חולה יחיד; 2%) (p=0.025).

החוקרים מדווחים כי 9 מבין 14 (64%) החולים בשתי קבוצות COVID-19 עם אבחנה של תירוטוקסיקוזיס היו גברים.

מבין אלו בקבוצת אשפוז ביחידות טיפול מוגבר בשנת 2020, רמות TSH בדם היו נמוכות יותר בכל אחת משתי הקבוצות ורמות תירוקסין חופשי היו גבוהות יותר, בהשוואה לרמות שתועדו בקרב חולים שאושפזו ביחידות טיפול בעצימות נמוכה (p=0.016), אך לא בהשוואה לאלו שאושפזו ביחידות טיפול מוגבר בשנת 2019.

לא ידוע עם לנגיף הקורונה השפעה ארוכת טווח על בלוטת התריס, אך בשל השכיחות הגבוהה של תירוטוקסיקוזיס עקב תירואיד יטיס תת-חדה, החוקרים מציעים להשלים הערכה שגרתית של תפקודי התריס בחולים עם COVID-19 הנדרשים לטיפול מוגבר.

Lancet Diabetes Endocrinol. Published July 30, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    בקרב חולים תחת טיפול בזריקה שבועית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שארית תכולת קיבה רבה, גורם סיכון משמעותי לאספירציה בזמן הרדמה למרות הקפדה על ההנחיות לצום לפני פרוצדורות אלקטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 להפחתת משקל ואיזון סוכר […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה