e-med-isral-ribbon

בדיקת EEG רציפה בשעה הראשונה לחיים עשויה לסייע בחיזוי פרכוסים בתינוקות (Archives of Disease in Childhood) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השעה הראשונה של בדיקת EEG (Electroencephalogram) רציפה בתינוקות בסיכון מוגבר לפרכוסים עשויה לסייע בזיהוי וניבוי הופעת פרכוסים במהלך ניטור EEG רציף לאורך עד 96 שעות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מומלץ להשלים בדיקת Video EEG רציפה בתינוקות בסיכון לפרכוסים. כעת הם ביקשו לבחון אם השעה הראשונה של בדיקה זו עשויה לסייע בחיזוי התפתחות פרכוסים. הם השלימו מחקר רטרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל 266 תינוקות שנולדו במועד והיו בסיכון לפרכוסים, או עם חשד לפרכוסים.

הממצאים בשעה הראשונה של בדיקת EEG רציפה נבחנו על-ידי מפענחים מנוסים וחדשים וסווגו כממצאים חריגים בדרגה קלה, בינונית, או חמורה. החוקרים בחנו את הקשר בין ממצאים חריגים בשעה הראשונה לבדיקת EEG רציפה ונוכחות פרכוסים לאורך כל משך בדיקת ה-EEG.

מהנתונים עולה כי ב-50 מבין 98 תינוקות (51%) שפיתחו פרכוסים הפרכוס הראשון תועד בשעה הראשונה לניטור. הסיכון לזמן-עד-אירוע של פרכוס בין תחילת הבדיקה ועד לאחר 96 שעות עמד על 0.38, בעוד שהסיכון בשעה הראשונה לבדיקה עמד על 0.19.

ב-48% מהנבדקים, תרשים ה-EEG ברקע היה תקין, ב-30% תועדו ממצאים חריגים בדרגה קלה, ב-13% זוהו ממצאים חריגים בדרגה בינונית וב-9% זוהו ממצאים חריגים בדרגה חמורה. שיעורי ההסמכה בין בודקים לזיהוי השינויים בתרשים EEG היו טובים מאוד.

כאשר החוקרים לא כללו בניתוח הנתונים תינוקות עם פרכוסים במהלך השעה הראשונה, שינויים חריגים בתרשים EEG ברקע לוו בסיכון גבוה פי 2.4 לפרכוסים במהלך יתר תקופת הניטור, בעוד שבנוכחות ממצאים חריגים חמורים נרשמה עליה של פי 7 בסיכון לפרכוסים.

ממצאי המחקר עשויים לסייע בזיהוי תינוקות בסיכון גבוה לפרכוסים, בהם נדרש מעקב הדוק יותר.

Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition 2020 September 14

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

ממחקר זה עולה כי ניתן לזהות פרכוסים בילודים בסיכון כבר בשעה הראשונה לניטור EEG בכמחצית מהמקרים. כלומר, מחצית מהילודים שיפרכסו יעשו זאת מוקדם. בצורה זו נוכל לזהות טוב יותר את האוכלוסיה שבסיכון ונוכל אולי לבצע בהם מעקב הדוק יותר ואולי טיפול טוב יותר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טכנולוגית בריאות דיגיטלית לבישה לחולי אפילפסיה (NEJM)

    טכנולוגית בריאות דיגיטלית לבישה לחולי אפילפסיה (NEJM)

    לאנשים החיים עם אפילפסיה, כמו גם משפחותיהם ומטפליהם, אפילפסיה היא הפרעה בלתי צפויה, מאתגרת ולעתים קרובות גורמת לחששות, במיוחד בשליש מהאנשים עם אפילפסיה שיש להם התקפים למרות הטיפול הרפואי. סקירה זו מתוך ה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE סוקרת את ההתפתחויות העכשוויות, וכן את היתרונות ואת המגבלות של טכנולוגיית בריאות דיגיטלית לבישה המיועדת לחולי אפילפסיה.  פציעות […]

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה