הבדיקות המהירות לזיהוי וירוס הקורונה עשויות לתמוך במערך הבדיקות הקיים אך הטמעתן דורשת תיקוף וניסויים נוספים בארץ (המרכז לידע ומידע)

המרכז לידע ומידע מפרסם דו”ח המנתח את המשמעות של השימוש בדיקות POCT מהירות לזיהוי וירוס הקורונה.

לדעת המחברים הבדיקות מראות פוטנציאל לתמיכה במערך הבדיקות הקיים, אך הטמעתן דורשת תיקוף וניסויים נוספים בארץ.

המחברים מסכמים וממליצים:


  • חרף יתרונותיהן הרבים, בדיקות POCT מהירות אינן מהוות תחליף לבדיקות ה- PCR-RT המעבדתיות, אלא כלי משלים שלהן. רגישותן לרוב נמוכה מזו של בדיקות PCR ,ולעיתים קרובות מדובר בשיטות חדשניות ופחות מקובלות, הדורשות תיקוף וולידציה. יתרה מכך, בדיקות אלו, הדורשות מכשור ייעודי לצורך הפענוח, עשויות ליצור תלות ביצרן ספציפי.

  • בראייתנו, קיימים לבדיקות אלו יתרונות בחלק מתרחישי השימוש שתכליתם איתור והורדת התחלואה )בעיקר במצבי תחלואה גבוהה(, וכן הן עשויות למלא תפקיד חיוני בקיום ?שגרת חיים בצל הקורונה? ובפתיחת המשק )בעיקר במצבי תחלואה נמוכה(. זאת, בשל שילוב יתרונותיהן הבולטים, שבראשם מהירות, ניידות ויכולת להפעלה מבוזרת.

  • בתרחישים של דיגום בהיקף נרחב )סקר, בדיקות המונים וכדומה(, המתאימים למשל לטיפול בהתפרצויות ולמוקדי תחלואה חריפים וכו’, לבדיקות POCT 13 מהירות ישנם יתרונות של כמות ומהירות, באופן העשוי לפצות על רגישותן הנמוכה יחסית. בנוסף, האפשרות לבצע בדיקות מהירות בתדירות גבוהה, בהינתן ספציפיות גבוהה, עשויה, במתארים המתאימים לכך )הגנה על אוכלוסיות רגישות, אזורים תחת סגר(, לאפשר סינון מהיר ויעיל של הפרטים 17 המדבקים )infective )ביותר באוכלוסייה תוך זמן קצר .

  • שימוש בבדיקות אלו טומן בחובו אתגרים מסוימים, דוגמת אתגר דיווח על תוצאת הבדיקה. לרוב, תהיה שאיפה לעשות שימוש בבדיקות שתפעולן דורש הכשרה מועטה ולא בבדיקות אותן מתפעל איש מקצוע )רופא, פרמדיק או אחות(. לכן, עולה השאלה באשר לסמכותו של דוגם או מתפעל לא מיומן למסור תשובה לבדיקת קורונה, כאשר לתשובה זו השלכות משמעותיות, הן אישיות והן אפידמיולוגיות, עבור הנדגם. לפיכך, נמליץ על קיום הסברה והכשרה בנושא משמעותן של תוצאות אלו לאנשי המקצוע.

  • בנוסף, קיים קושי בחיבור חלק מהטכנולוגיות הללו למערכת תקשורת לצורך דיווח אוטומטי. דיווח ידני של תוצאות למערכת המחשוב מהווה פתח לתקלות רבות ומאט את תהליך הדיווח. לכן, חשוב לוודא כי לפני תחילת השימוש הנרחב בבדיקות אלו, קיימת תשתית מחשוב מתאימה למעקב וניהול תוצאותיהן.

  •  כמו כן, בבדיקות POCT מהירות קיימת לרוב תלות ביצרן הבדיקה, לאספק ת ציוד שוטפת וחלקי ציוד מתכלים. על פער זה ניתן להתגבר באמצעות עבודה עם מספר סוגי שונים של בדיקות ומכשירים, כך שלא תיווצר תלות ביצרן בודד לצורך אספקת הציוד.

  • בשורה התחתונה, נדרש לאפיין היטב את הצרכים הייחודיים לכל מתווה שימוש טרם בחירת הבדיקה המתאימה לצורך. זאת על מנת להימנע ממצבים בהם יתקיים אילוץ לעשות שימוש בבדיקות שאינן תואמות את צרכי המתווה, דבר העלול ליצור סיבוכים לוגיסטיים, טכנולוגיים, רפואיים ומנהלתיים.

  • על מנת לקדם את הנושא, אנו ממליצים על תכנון וביצוע של ניסויי פיילוט בארץ, אשר יבחנו את התאמת הבדיקות מול מתווים ספציפיים, ובפרט קידום פיילוט שיבחן שימוש בבדיקות כחלק מטיפול במוקד התפרצות באחד היישובים בהם מתפרצת התחלואה חריפה (תוך העדפה ליישוב מבודד וקטן יחסית) לצורך למידת יעילות הכלי לתרחיש, ובחינת המשך הטמעתו. בנוסף, אנו ממליצים על המשך מעקב ולמידה מתוך ממצאי הניסויים הנעשים בימים אלו, לשימוש בבדיקות ה- POCT המהירות במדינות שונות בעולם.

  • בראייתנו, בשקלול היתרונות מול החסרונות, בשילוב עם אסטרטגיה מתאימה, ולידציה ויישום, טכנולוגיות אלו עשויות לתמוך משמעותית במערך הבדיקות על תכליותיו השונות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

  • טיפול ב-Niacinamide יעיל להפחתת רמות זרחן בדם במטופלי המודיאליזה (J Ren Nutr)

    טיפול ב-Niacinamide יעיל להפחתת רמות זרחן בדם במטופלי המודיאליזה (J Ren Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Renal Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Niacinamide עשוי לשמש כטיפול יעיל להפחתת ריכוזי זרחן בדם בחולים עם כשל כלייתי תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרפוספטמיה הינה סיבוך נפוץ בחולים עם כשל כלייתי, למרות השימוש בסופחי זרחן. ויטמין B3, בין אם בצורת […]

  • הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    בנשים לאחר טיפולי IVF/ICSI הדבקה בנגיף קורונה בתוך עשרה שבועות מהחזרת עוברים אינה משפיעה לרעה על תוצאות היריון, שיעורי השרשה והפלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל נתונים אודות 857 נשים בגילאי 20-29 שנים שעברו IVF/ICSI במרכז הפריה חוץ גופית בסין. הם […]

  • וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]

  • ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]

  • חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה