אנשי צוות רפואי רבים אינם מקפידים על ההנחיות לבידוד לאחר חשיפה לנגיף הקורונה (מתוך אתר Medscape)

במאמר מערכת שפורסם באתר Medscape כותב ד”ר אלוק פטאל, רופא ילדים מארצות הברית, עולה נושא הבידוד של עובדים חיוניים ואנשי צוות רפואי.

כאשר חברי סגל בבית הלבן נחשפו לנגיף הקורונה, רופאים הציפו את הרשתות החברתיות ומומחים רבים קראו לנשיא טראמפ להיכנס לבידוד לאחר שנמצא חיובי לנגיף. איגוד ה-Infectious Disease Society of American המליץ למייק פנס להיכנס לבידוד במשך 14 ימים בעקבות החשיפה, למרות שתוצאת הבדיקה שלו הייתה שלילית. חשוב להדגיש כי לא מדובר בעובדים חיוניים לפי הגדרה; הם לא נמצאים בקו החזית בבתי חולים או מרפאות.

על-פי המשרד לבקרת מחלות ומניעתן, אדם שנמצא חיובי לנגיף ואינו מפתח תסמינים יכול לשוב לעבודה לאחר 10 ימים מהבדיקה. אלו עם תסמינים של הנגיף יכולים לשוב חזרה במידה וחלפו 10 ימים מאז הופעת התסמינים, 24 שעות מהפעם האחרונה בה תועד חום ואם חל שיפור בתסמינים.

ד”ר פטאל כותב כי ההמלצות הללו מטרידות אותו, מאחר ולאור מתיחת מערכת הבריאות לקצה גבול היכולת, הוא אינו בטוח עד כמה מקפידים על המלצות אלו. הוא מתאר כי קרא סיפור על אחות שנמצאה חיובית לנגיף הקורונה, עם הופעת שיעול ותסמינים במערכת העיכול, אך מאחר ולא פיתחה חום, נאמר לה כי יכולה לשוב לעבודה בתוך יומיים. נקודה זו משדרת מסר איום ומצטרפת למציאות בה רבים שבים לעבודה כשהם חולים ועליהם להימנע מכך מאחר ואינם יכולים לבצע באופן מלא ובטיחותי את עבודתם.

ד”ר פטאל מוסיף כי הוא אינו סבור כי אנשי צוות רפואי הם אנשים לא-אחראיים, אך מסיבות רבות, חלק גדול מהם מגיעים לעבודה גם בזמן מחלה ויש סקרים המוכיחים זאת. אנשי צוות רפואי מציינים סיבות שונות בגינן הם חשים לחץ לעשות כן. הם חוששים לאכזב את המטופלים או העמיתים שלהם, חוששים מפני ביקורת, או חוששים מאובדן רצף הטיפול.

כמו כן, לא בכל השירותים בבית החולים יש מערכת גיבוי וחלק מאנשי הצוות חוו ירידה בשכר או חשו לחץ מההנהלה או העמיתים לשוב לעבודה מוקדם מדי.

מדובר בנושא טעון בעיקר מאחר והמגפה נמשכת גם בימים אלו וימי החורף ועונת השפעת עוד לפנינו. חשוב לשמוע את אנשי הצוות הרפואי וכיצד יש לפעול במקרה של חשיפה או בדיקה חיובית לנגיף.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה