מומים מולדים והסיכון לפתח סרטן בהמשך החיים (BMJ)

מחקר שפורסם ב-BMJ הראה כי למטופלים עם מומים מולדים משמעותיים, סיכון משמעותי לפתח סרטן בהמשך חייהם. המחקר גם אפיין את הסיכונים השונים בהתאם לסוגי המומים ומיקומם האנטומי.

מטרת מחקר זה הייתה לבחון קשרים בין מומים מולדים לסרטן מהלידה ועד לבגרות. מחקר מקרה-ביקורת זה, בדק 62,295 מקרי סרטן (בגילאי 0-46 שנים) ו-724,542 מקרי ביקרות תואמים (התאמה לארץ ושנת לידה), ילידי 1967 עד 2014. הסיכון היחסי לסרטן ביחס למומים מולדים משמעותיים, הוערך כל ידי יחסי סיכויים עם רווח בר סמך של 99% ממודלים של רגרסיה לוגיסטית.

בסך הכל, 3.5% (2,160/62,295) מהמקרים ו-2.2% (15,826/724,542) ממקרי הבקרות נולדו עם מומים מולדים משמעותיים. יחס הסיכויים לסרטן בקרב אנשים עם מומים מולדים משמעותיים בהשוואה לאלו ללא היה 1.74 (רווח בר סמך של 99% – 1.63 ל-1.84). עבור נבדקים עם מומים מולדים שאינם כרומוזומליים, יחס הסיכויים לסרטן היה 1.54 (1.44 עד 1.64); עבור אלו עם מוטציות כרומוזומליות, יחס הסיכויים היה 5.53 (4.67 עד 6.54). מומים מולדים מבניים רבים נקשרו לסרטן מאוחר יותר באותה מערכת איברים או במיקום אנטומי, כמו מומים בעין, במערכת העצבים ובאיברי השתן. יחס הסיכויים לסרטן עלה עם מספר הליקויים וירד עם הגיל, הן למוטציות לא כרומוזומליות והן למוטציות כרומוזומליות.

יחס הסיכויים לסרטן בקרב אנשים עם מום מולד שאינו כרומוזומלי היה נמוך יותר בקרב מבוגרים (20 שנים: 1.21, 1.09 עד 1.33) מאשר בקרב מתבגרים (15-19 שנים: 1.58, 1.31 עד 1.90) וילדים (0-14 שנים: 2.03, 1.85 עד 2.23). הסיכון הכללי היחסי לסרטן בקרב מבוגרים עם חריגות כרומוזומליות היה 1.50 (1.01 ל- 2.24) ונמוך באופן ניכר בהשוואה לילדים עם סיכון של 11.3 (9.35 ל- 13.8). בקרב מבוגרים, דיספלזיה שלדית (יחס הסיכויים 3.54, 1.54 עד 8.15), פגמים במערכת העצבים (1.76, 1.16 עד 2.65), מוטציות כרומוזומליות (1.50, 1.01 עד 2.24), פגמים באיברים באברי המין (1.43, 1.14 עד 1.78) ומומי לב מולדים (1.28, 1.02 עד 1.59) היו קשורים לסיכון הכללי לסרטן.

הסיכון המוגבר לסרטן בקרב אנשים עם מומים מולדים נמשך עד הבגרות, הן בקרב מומים הקשורים למוטציות לא כרומוזומליות והן במוטציות כרומוזומליות. יש צורך במחקרים נוספים לבירור המנגנונים המולקולריים המעורבים בקשר זה.

לכתבה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול חדש כנגד סרטן שלפוחית שתן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול חדש כנגד סרטן שלפוחית שתן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישור סופר-אגוניסט חדש של IL-15, Nogapendekin Alfa Inbakicept-Pmln (או Anktiva), בשילוב עם bacillus Calmette-Guerin (BCG) לטיפול במקרים מסוימים של ממאירות שלפוחית שתן שאינה חודרת לשכבת השריר ולא הגיבה לטיפול ב-BCG בלבד. באופן ספציפי, התרופה מאושרת לטיפול בחולים עם קרצינומה של שלפוחית שתן ממוקמת שאינה חודרת לשכבה השרירית […]

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה