שכיחות גבוהה של הפרעה חדה בתפקוד המוחי בקרב חולים עם COVID-19 ביחידות טיפול נמרץ (Lancet Respir Med)

הפרעה חדה בתפקוד המוחי מופיעה בשכיחות גבוהה ולפרק זמן ממושך בחולים עם COVID-19 במצב קשה, המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 2,088 חולים עם COVID-19 אשר אושפזו ב-69 יחידות טיפול נמרץ לפני 28 באפריל, 2020. חציון גיל המשתתפים עמד על 64 שנים, עם חציון מדד SAPS II (Simplified Acute Physiology Score) של 40 נקודות בעת הקבלה לאשפוז; מרבית המשתתפים היו גברים (71.7%).

החוקרים מדווחים כי 82% מהחולים היו מחוסרי הכרה למשך חציון של 10 ימים, כאשר 55% פיתחו דליריום למשך חציון של 3 ימים. מהנתונים עלה כי הפרעה חדה בתפקוד מוחי נמשכה לאורך חציון של 12 ימים, תקופה ארוכה כפליים מהמקובל בחולים אחרים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ.

הנשמה מלאכותית פולשנית הושלמה ביום הראשון לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ ב-66.9% מהחולים. בסיכומו של דבר, 87.5% מהחולים הונשמו באופן מלאכותי בשלב מסוים במהלך האשפוז ו-63.1% הושכבו על הבטן לחציון של 4 ימים.

מרבית החולים המשיכו לקבל טיפול תוך-ורידי בתרופות מטשטשות בזמן הנשמה מלאכותית (64% טופלו בבנזודיאזפינים למשך חציון של 7 ימים ו-70.9% טופלו ב-Propafol למשך חציון של שבעה ימים).

החוקרים מדווחים על סיכון מוגבר לדליריום במהלך היום הבא עם מתן בנזודיאזפינים דרך הוריד (יחס סיכויים של 1.59), טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות (יחס סיכויים של 1.48), עירוי רציף של אופיואידים (יחס סיכויים של 1.39), קשירת המטופל (יחס סיכויים של 1.32) ומתן וזופרסורים (יחס סיכויים של 1.25). אינטראקציות עם בני המשפחה, כולל ביקורים וירטואליים, הפחיתו את הסיכון לדליריום (יחס סיכויים של 0.73, p<0.0001).

הגישה האופטימאלית לטשטוש בחולים עם COVID-19 עדיין אינה ידועה, אם כי העדויות הזמינות בנושא צריכות להוות את הבסיס לגישה לדליריום בחולים אלו.

Lancet Respir Med 2021

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה