שימוש יתר באופיואידים בחולי מיגרנה מלווה בסיכון מוגבר למוגבלות חמורה (Headache)

כאב ראש מיגרנה

בקרב חולי מיגרנה, שימוש מוגבר באופיואידים מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה כרונית, מוגבלות חמורה יותר וחרדה ודיכאון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Headache.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות השפעה תלוית-מינון של אופיואידים על התקדמות מיגרנה והקשר בין טיפול זה ובין תוצאות שליליות בחולים אלו, טיפול למיגרנה לעיתים קרובות כולל אופיואידים. במחקר Migraine in America Symptoms and Treatment Study התמקדו חוקרים בחולי מיגרנה אשר קיבלו מרשם לטיפול תרופתי אקוטי, כולל חולים שקיבלו טיפול באופיואידים וחולים שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות גורמים הקשורים עם שימוש באופיואידים בחולי מיגרנה, כולל משתנים דמוגרפיים, מחלות רקע ומאפייני כאב הראש.

החוקרים זיהו חולים בארצות הברית עם אבחנה של מיגרנה וסיווגו אותם לארבע קבוצות על-בסיס מספר הימים בחודש בו נטלו אופיואידים: חולים שלא נטלו כלל אופיואידים, נטילת אופיואידים עד 3 ימים בחודש, נטילת אופיואידים 4-9 ימים בחודש או לפחות 10 ימים בחודש.

מבין 15,133 חולי מיגרנה, 4,701 (31%) דיווחו על שימוש בטיפול אקוטי להקלה על כאב ראש או מיגרנה במהלך שלושת החודשים האחרונים (גיל ממוצע של 45 שנים, 71.6% נשים), מהם 32.5% דיווחו על שימוש באופיואידים (1,528 חולים).

כשליש מהחולים שפנו לייעוץ רופא משפחה או נוירולוג במהלך ששת החודשים דיווחו על קבלת טיפול באופיואידים, כמו גם למעלה ממחצית מהמשיבים (209 מבין 391 חולים, 53.5%) שפנו לייעוץ במרפאות כאב.

בהשוואה לחולים שלא נטלו טיפול באופיואידים, חולים שדיווחו על שימוש לא-תדיר באופיואידים (עד 3 ימים בחודש) היו בשכיחות גבוהה יותר גברים ושכיחות נמוכה יותר של מיגרנה כרונית או דיכאון/חרדה. בקרב אלו שהשתמשו באופיואידים לעיתים קרובות (4-9 ימים בחודש או לפחות 10 ימים בחודש) תועדה שכיחות גבוהה יותר של גברים, עישון פעיל, השמנת-יתר, לסבול יותר מכאב ומוגבלות בדרגה בינונית-עד-חמורה, תסמיני דיכאון וחרדה ושימוש מופחת בטריפטאנים ונוגדי-דלקת שאינם סטרואידים.

החוקרים כותבים כי בקרב חולי מיגרנה תחת טיפול בתרופות מרשם, תועד קשר בין שימוש מוגבר באופיואידים במרשם ובין מין זכר, מיגרנה כרונית, מוגבלות חמורה, חרדה ודיכאון, אופטימיזציה ירודה של טיפול אקוטי וטיפול במרפאת כאב.

ממצאים אלו תומכים בהשלמת מחקרים נוספים לזיהוי גורמי סיכון לשימוש באופיואידים והערכת הקשר בין דיכאון ובין שימוש באופיואידים. מחקרים התערבותיים שנועדו לשפר את הטיפול האקוטי בהתקפי מיגרנה עשויים לסייע בהפחתת השימוש באופיואידים.

Headache 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות דומות לטיפול פומי במינון נמוך של Minoxidil ולטיפול מקומי כנגד נשירת שיער (JAMA Dermatol)

    תוצאות דומות לטיפול פומי במינון נמוך של Minoxidil ולטיפול מקומי כנגד נשירת שיער (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי למתן Minoxidil פומי במינון נמוך יעילות דומה למתן התכשיר באופן מקומי לטיפול במקרים של התקרחות גברית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלופציה אנדרוגנטית הינה הגורם המוביל לאובדן שיער בגברים. ברחבי העולם קיים עניין גובר בתועלת של Minoxidil פומי במינונים נמוכים של 0.25 מ”ג עד 5 מ”ג […]

  • הנציבות האירופית קבעה אישור שיווק Bimekizumab לטיפול בהידראדניטיס סופורטיבה (מתוך הודעת ה-EMA)

    הנציבות האירופית קבעה אישור שיווק Bimekizumab לטיפול בהידראדניטיס סופורטיבה (מתוך הודעת ה-EMA)

    הנציבות האירופית (European Commission) העניקה אישור שיווק ל- Bimekizumabלטיפול במבוגרים עם הידראדניטיס סופורטיבה בדרגה בינונית-עד-חמורה. בעקבות חוות הדעת החיובית של ועידת CHMP (או Committee for Medicinal Products for Human Use) של סוכנות התרופות האירופית, אישור השיווק של Bimekizumab מיועד למבוגרים עם הידראדניטיס סופורטיבה בדרגה בינונית-עד-חמורה עם עדות לתגובה לא-מספקת לטיפול סיסטמי קונבנציונאלי כנגד הידראדניטיס סופורטיבה. […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    טיפול ב- Hydroxychloroquine(פלקווניל) כנגד לופוס או דלקת מפרקים שגרונית במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מביא לעליה משמעותית בסיכון למומים מולדים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Rheumatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Hydroxychloroquine מומלץ לטיפול בנשים הרות עם מחלות ריאומטיות, כולל לופוס ודלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, בשנת 020 פורסם מחקר גדול […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה