מאת ד”ר יוליה וקסמן

מדובר במחקר רנדומלי גדול שהראה שטיפול ב- Pembrolizumab (קיטרודה) לא שיפר השרדות לעומת כימותרפיה במטופלות עם  triple negative breast cancer (TNBC)  מטסטטי שטופלו בעברן. מטופלות עם PD-L1 combined positive score (CPS) ≥10 הראו הישרדות חציונית של 12.7 חודשים עם קיטרודה לעומת 11.6 חודשים עם כימותרפיה (אותה בחר הרופא המטפל). מבחינת תופעות לוואי בקיטרודה היו פחות תופעות לוואי מדרגה 3 או 4.

ממצאי המחקר מעידים על כך שיש צורך לחקור את מתן התרופה בתתי אוכלוסיות מסוימות, במיוחד במטופלות עם גידולים עשירים ב- PD-L1.

המחקר הוא חלק ממאמץ להגדיר את תפקיד ה- checkpoint inhibitors ב- TNBC. במחקר ה- Impassion130 נמצא שיפור ב- PFS (התקדמות מחלה או תמותה) ובהישרדות עם הוספת טיפול ב- atezolizumab (Tecentriq)  לכימותרפיה בקו ראשון ב- TNBC (מטסטטית או  locally advanced). עם זאת המחקר לא הראה ממצאים דומים במטופלות שכבר טופלו בעבר (לא קו ראשון).

בשני מחקרים קודמים, קיטרודה הראתה פעילות במטופלות עם TNBC מטסטטית שטופלו בעבר. במחקר פאזה ראשונה KEYNOTE-012 תרופות ממשפחת immune checkpoint inhibitor  גרמו לתגובה ב- 18.5% ובמחקר פאזה שניה KEYNOTE-086 הגיבו 5.3% מהמטופלות. בשני המחקרים התגובה הייתה דורבילית במרבית המגיבות. התוצאות המבטיחות בטיפול בקיטרודה נצפו גם במחקר פאזה שלישית KEYNOTE-355 שהראה יתרון ב- PFS עם הוספת מעכב PD-1 לכימותרפיה במטופלות בקו טיפול ראשון locally advanced/metastatic TNBC עם CPS ≥10.

המחקר שפורסם ב- Lancet Oncology מדווח את תוצאות מחקר פאזה שלישית רב מרכזי KEYNOTE-119 שכלל 1098 מטופלות והשווה קיטרודה לכימותרפיה single agent בקו טיפול שני/שלישי בחולות עם TNBC מטסטטי. הטיפול ניתן עד התקדמות המחלה או ת”ל. ה- primary endpoint של המחקר היה הישרדות בחולות עם CPS ≥10, הישרדות בחולות עם CPS ≥1 והישרדות בכל אוכלוסיית המחקר. הגיל החציוני של המטופלות היה 52, ומחצית מהמטופלות היו במצב תפקודי טוב (ECOG 1 ). 66% מהמטופלות היו עם CPS ≥1 ו-31% עם CPS ≥10.

לאחר מעקב חציוני של 31 חודשים, בתת הקבוצה עם CPS ≥1 הייתה ירידה בתמותה בזרוע הקיטרודה של 22% לעומת זרוע הבקרה, אבל התוצאה לא הייתה משמעותית סטטיסטית (P=0.057).

למטופלות עם CPS ≥1 הייתה הישרדות חציונית של 10.7 חודשים בזרוע הקיטרודה ו-10.2 חודשים בזרוע הכימותרפיה, גם פה ההבדל לא משמעותי סטטיסטית. באנליזה של כל האוכלוסייה, ההישרדות החציונית הייתה 9.9 חודשים עם קיטרודה ו-10.8 חודשים עם כימותרפיה.

באנליזה post hoc שכללה 20% מאוכלוסיית המחקר, פעילות פמברוליזומאב העלתה את ערכי CPS. במטופלות עם CPS ≥20 ההישרדות החציונית היתה 14.9 חודשים עם קיטרודה ו- 12.5 חודשים עם כימותרפיה. עם זאת יש לפרש תוצאות אנליזה מסוג post hoc בזהירות ובעתיד לבצע ולידציה לתוצאות הללו.

תופעות הלוואי מדרגה 3 או 4 היו כולן יותר נפוצות עם כימותרפיה: אנמיה (3% מול 1%), לויקופניה (5% מול 1%) ונויטרופניה (13% מול 0%). Serious AEs קרו ב- 20% מהמטופלים בכל אחת מהקבוצות.

הממצאים מתאימים למחקרים שבוצעו בעבר במטופלות עם סרטן שד שקיבלו anti-PD-1/L1 והמסקנה היא שבכל סוגי סרטן השד, התגובות עם checkpoint inhibitors נמוכות, אבל התגובות המושגות הן ממושכות.

הכתבה פורסמה ב- MEDPAGE TODAY