התועלת של התערבות משולבת והדרגתית כנגד תסמונת דחק בתר-חבלתית (JAMA Surgery)

התערבות קצרה והדרגתית הכוללת טיפול משולב לוותה בהפחתת תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder) לאחר 6 חודשים, אך לא לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת של יישום תכנית טיפול משולבת והדרגתית המתמקדת בתסמונת דחק בתר-חבלתית ותחלואה נלווית. המחקר נערך ב-25 מרכזי טראומה בארצות הברית וכלל משתתפים ששרדו חבלה גופנית ועברו הערכה דו-שלבתי לתסמיני PTSD.

תכנית Trauma Survivors Outcomes and Support Collaborative Care כללה ניהול מקרה פעיל שסייע לחולים ששוחררו מאשפוז למסגרת אמבולטורית. ההתערבות גם שילבה טיפול תרופתי מבוסס-עדויות ומרכיבי פסיכותרפיה שהתמקדו בתסמיני PTSD ובתחלואה נלווית.

התוצא העיקרי של המחקר היה מדד תסמיני PTSD כפי שנקבע לפי PCL-C (PTSD Checklist) בתחילת המחקר במחלקות כירורגיות ו-3, 6 ו-12 חודשים לאחר הפציעה.

מדגם המחקר כלל 327 גברים (גיל ממוצע של 39 שנים) והחוקרים הצליחו להשלים את המעקב אחר 75% מהמשתתפים לאחר 3 חודשים ואחר 80% מהמשתתפים לאחר 12 חודשים. ההתערבות ארכה בממוצע 122 דקות.

מניתוח סטטיסטי עלה כי לאחר 6 חודשים חלו שינויים מובהקים סטטיסטית במדדי PCL-C בקרב חולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת, (הבדל של 2.57- נקודות, p<0.05), אך לא לאחר 12 חודשים (הבדל של 1.27- נקודות, p=0.35).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה השפעות טיפול גדולות יותר בחולים עם לפחות שלושה גורמי סיכון ל-PTSD בתחילת הדרך ובחולים שטופלו במרכזי טראומה עם פרוטוקולים טובים או מצוינים.

החוקרים כותבים כי יש מקום להשקיע מאמצים בהגדרת מדיניות ומציאת מימון בכדי לשלב את ממצאי המחקר כחלק מהדרישות והאישורים הנדרשים ממרכזי טראומה ארציים.

JAMA Surgery 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה