עליה ניכרת בהיקף השימוש ב-Denosumab לטיפול באוסטיאופורוזיס על-רקע מחלה ממארת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society)

על-רקע העליה המשמעותית בהיקף טיפולים זמינים לאוסטיאופורוזיס, נרשמה עליה משמעותית בהיקף המרשמים לטיפול ב-Denosumab (פרוליה) בחולים עם התוויות לטיפול על-רקע מחלה ממארת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר Clinformatics Data Mart ובחנו את נתוני תביעות בין ינואר 2009 ועד מרץ 2020. הם התמקדו במוגרים מעל גיל 50 שנים, אשר קיבלו מרשם לטיפול מכוון-עצם. בסה”כ זוהו 15.48 מיליון מרשמים מ-1.46 מיליון מטופלים ייחודיים (גיל ממוצע של 69 שנים, 89% נשים).

כאשר כל המרשמים לטיפול מכוון עצם נבחנו לאורך תקופת המחקר, Alendronate (פוסאלאן) היה התכשיר הנפוץ ביותר בשימוש, כאשר היקף השימוש עלה עם הזמן. מהנתונים עולה כי למעלה מ-50% מהמרשמים לטיפול מכוון-עצם היו לטיפול ב-Alendronate . עוד נרשמה עליה בשימוש ב-Zoledronic Acid (אקלסטה), עם הכפלת השימוש לאורך תקופת המחקר, אך השימוש היה נמוך מאוד בתחילת הדרך ובשום שלב לא עלה מעל 5%.

הטיפול ב-Denosumab אושר לשימוש בשנת 2010 והיה אחראי ל-10% מכלל המרשמים לאוסטיאופורוזיס עד שנת 2015 ול-15% מהמרשמים לטיפול בשנת 2018. העליה בשימוש ב-Denosumab באופן כללי ולהתוויות הקשורות במחלה ממארת הייתה עקבית במיוחד לאורך תקופת המחקר.

בקרב חולים עם התוויה לטיפול הקשורה במחלה ממארת, Alendronate ו-Zoledronic Acid שימשו כל-אחת ב-30% מהמקרים, בתחילת המחקר. עם זאת, בשנת 2013, היקף המרשמים לטיפול ב-Denosumab לחולים עם מחלה ממארת עלה על היקף המרשמים לטיפול בתכשירים ממשפחת בביספוספנטים, כאשר המגמה המשיכה לעלות לאחר מכן.

עד תום תקופת המחקר, השימוש ב-Denosumab הגיע לקרוב למחצית מכלל התרופות המכוונות לעצם בחולים עם מחלה ממארת.

למרות שהנחיות מטעם ה-American Society of Clinical Oncology עד כה לא העדיפו טיפול ב-Denosumab על-פני בביספוספנטים, החוקרים אינם שוללים את האפשרות כי מחקרים בעתיד ידגימו הבדלים בין הטיפולים.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה