סילוק אל מול הכחדה של COVID-19 (מתוך MedPage Today)

קורונה

לצד העליה בהיקף המחוסנים כנגד נגיף הקורונה והירידה החדה במספר המקרים החדשים ברחבי העולם, כיצד נראה סופה של המגפה? האם הניצחון יוביל גם להעלמה מוחלטת של נגיף הקורונה?

הכחדה (Eradication) היא מטרת העל של אמצעים לבקרת מחלות זיהומיות ומוגדרת כירידה קבועה לאפס במספר המקרים החדשים של מחלה זיהומית ברחבי העולם. היתרון הגדול של הכחדה הוא בכך שאין עוד צורך באמצעי זהירות מפני המחלה. סילוק (Elimination) נועד לתאר מצב בו מספר המקרים החדשים של המחלה הוא אפסי, אך רק באזור מוגדר.

הן הכחדה והן סילוק זיהום דורשים מאמצים רבים לדיכוי המחלה. באמצעות סגרים, ריחוק חברתי נרחב, הגבלת טיולים, עטיית מסכות ומאמצי חיסון, מרבית מדינות מצויה בעמדה בהן הן יכולות להשיג את יעד סילוק הנגיף. השאלה היא כמה כזמן יש להמשיך במאמצים הללו.

מרבית המומחים מאמינים כי הנגיף לא יוכחד וימשיך להסתובב בעולם לעד, כאשר שיעור המקרים ינוע בין מגפה כפי שקורה כעת ובין שיעורים הרבה יותר נמוכים ואנדמיים.

ברמת הפתוגן, ישנן מספר תכונות המובילות לכך שכל מחלה זיהומית ניתנת פחות או יותר לבקרה. עם זאת, מאפיין אחד בלבד אינו מאפשר הכחדה של זיהום נוכחות מאגר בו הפתוגן יכול לשרוד מחוץ לבני אדם לעד וממנו יכול להדביק בני אדם. עבור נגיף הקורונה, אין עדויות רבות בשלב זה כי זה המקרה.

כמובן, חיסונים יעילים ככל שיהיו לא יסייעו אלא אם יחולקו במהירות למספר גדול של מטופלים בכל העולם, האתגר העיקרי במקרה זה הוא לספק כמויות מספקות, בפרט לאזורים עניים, להשגת חסינות עדר.

עוד חשוב לקחת בחשבון את המוטאציות האפשריות של הנגיף, כאשר וריאנטים של הנגיף יובילו לכך שהחיסון לא יספק עוד הגנה. אחת הדוגמאות היא שנגיף הקורונה יהיה דומה לנגיף השפעת העונתית, כאשר יסתובב ברחבי העולם בגלים של זיהומים הדורשים באופן קבוע חיסונים חוזרים עם יעילות משתנה, אשר יותאמו לוריאנטים בסביבה.

נגיפים לעיתים קרובות נחלשים והופכים פחות אלימים עם הזמן ויש עדויות לפיהן מגפת הקורונה הנוכחית אינה הראשונה, שכן במהלך 60 השנים האחרונות זוהו ארבעה נגיפי קורונה אנדמיים לבני אדם.

תכניות מוצלחות לסילוק הנגיף מעידות כי שימוש בכל האמצעים הזמינים הינה הדרך היחידה להשגת בקרה. במקרה של נגיף הקורונה, עטיית מסכות נרחבת, רחצת ידיים וריחוק חברתי מהווים מרכיבים משלימים חשובים לחיסון כנגד הנגיף במטרה להפחית את התפשטות הנגיף. אמצעים אלו היו כה יעילים בחלק מהמדינות, דוגמת ניו-זילנד, והפחיתו בהצלחה את מספר מקרי ההדבקה עד לאפס לפרק זמן ממושך, עוד בטרם החלו לחסן כנגד הנגיף.

יישום נרחב של אמצעים אלו דורש השקעה אדירה של כסף ומשאבים ממדינות עשירות לעניות ושיתוף פעולה נרחב. בסופו של דבר,ההחלטה אינה מסתכמת בהכחדה או סילוק של הנגיף, אלא האם מוכנים לעבוד ביחד להשגת היעד והאם המטרה מצדיקה את ההשקעה.

לידיעה ב-MedPage Today

הערת מערכת:

נראה שהסוגיה אקטואלית גם למצבנו בישראל שכן יש הגורסים כבר שהקורונה מאחורינו ואפשר לחזור לשגרה מלאה ויש הסבורים שיש עדיין צורך לנקוט באמצעי זהירות והגבלות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה