מה בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין מחלת לב איסכמית? (JAMA Cardiol)

מנתונים חדשים מרשומות רפואיות ממוחשבות של ה-Veterans Health Administration עולה קשר מובהק סטטיסטית בין תסמונת דחק בתר-חבלתית בקרב נשים יוצאות צבא ובין סיכון מוגבר להיארעות מחלת לב איסכמית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Cardiology.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין היארעות מחלת לב איסכמית בנשים יוצאות צבא. לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל נשים בגילאי 18 שנים ומעלה, עם וללא אבחנה של תסמונת דחק בתר-חבלתית. במהלך המחקר התאימו החוקרים לכל אישה עם אבחנה אי-פעם של תסמונת דחק בתר-חבלתית, שתי נשים ללא אבחנה קודמת של הפרעת החרדה, אשר תאמו בגיל בעת ביקור ראשון, מספר ביקורים קודמים ונוכחות גורמי סיכון מסורתיים וספציפיים למגדר למחלות לב וכלי דם, כמו גם מצבים רפואיים גופניים ונפשיים.

התוצא העיקרי היה היארעות מחלת לב איסכמית, אשר הוגדרה כהופעה חדשה של מחלת עורקים כלילית, אנגינה, או אוטם שריר הלב ו/או התערבות כלילית.

מדגם המחקר כלל 398,769 נשים יוצאות צבא, 132,923 עם PTSD ו-265,846 נשים שמעולם לא אובחנו עם תסמונת דחק בתר-חבלתית. הגיל הממוצע של המשתתפות במחקר עמד על 40.1 שנים.

לאורך חציון מעקב של 4.9 שנים, 4,381 נשים עם PTSD (3.3%) ו-5,559 ביקורות (2.1%) אובחנו לראשונה עם מחלת לב איסכמית.

מניתוח סטטיסטי עלה כי תסמונת דחק בתר-חבלתית נקשרה בקשר מובהק סטטיסטית עם סיכון מוגבר להתפתחות מחלת לב איסכמית (יחס סיכון של 1.44, רווח בר-סמך 95% של 1.38-1.50).

עוד מדווחים החוקרים כי גיל צעיר יותר זיהה נשים יוצאות צבא עם תסמונת דחק בתר חבלתית בסיכון מוגבר להיארעות מחלת לב איסכמית. גודל ההשפעה היה הגדול ביותר באלו מתחת לגיל 40 שנים בתחילת המחקר (יחס סיכון של 1.72, רווח בר-סמך 95% של 1.55-1.93) וההשפעה פחתה עם עליה בגיל (יחס סיכון של 60 שנים ומעלה של 1.24, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.38).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין סיכון מוגבר למחלת לב איסכמית בנשים יוצאות צבא.

JAMA Cardiol. Published online March 17, 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה