מנתונים שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי בקשישים בגילאי 75 שנים ומעלה שהחלו טיפול נוגד-קרישה פומי לפרפור פרוזדורים, טיפול במינון סטנדרטי או מופחת בנוגדי-קרישה פומיים שאינם פועלים כאנטגוניסטים לוויטמין K (Non-vitamin K antagonists Oral Anticoagulants) לווה בסיכון דומה לאירוע מוחי/תסחיף סיסטמי כמו קומדין, לצד סיכון מופחת לדימומים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לאירוע מוחי או תסחיף סיסטמי והסיכון לדימום מג’ורי על-רקע טיפול בנוגדי-קרישה פומיים בקשישים עם פרפור פרוזדורים בתנאי עולם-אמיתי. החוקרים זיהו את כל החולים שלא קיבלו טיפול נוגד-קרישה קודם והחלו טיפול בקומדין, Dabigatran (פרדקסה), Rivaroxaban (קסרלטו) ו-Apixaban (אליקוויס) כנגד פרפור פרוזדורים בין ינואר 2013 ועד דצמבר 2017.
החוקרים בחנו את הסיכון לאירועי מוחי או תסחיף סיסטמי ואת הסיכון לדימום מג’ורי בין טיפול ב-NOAC אל מול קומדין.
מדגם המחקר כלל 30,401 חולים בגילאי 75 שנים ומעלה (גיל חציוני של 82 שנים, 53% נשים), מהם 3,857 חולים שהחלו טיפול בפרדקסה, 6,108 חולים שהחלו טיפול בקסרלטו, 13,786 שטופלו באליקוויס ו-6,650 שהחלו טיפול בקומדין. החוקרים מדווחים כי מבין המטופלים ב-NOAC, 11,559 חולים (49%) החלו טיפול במינון מופחת.
לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לאירוע מוחי עם טיפול ב-NOAC במינון סטנדרטי אל מול טיפול בקומדין. באשר לסיכון לדימום מג’ורי, יחס הסיכון בהשוואה לקומדין עמד על 0.75 (רווח בר-סמך 95% של 0.52-1.08) עם פרדקסה, 0.96 (רווח בר-סמך 95% של 0.78-1.16) עם קסרלטו ו-0.74 (רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.91) עם אליקוויס.
מהשוואת מינון מופחת של NOAC עם קומדין עלו תוצאות דומות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי NOAC מהווים את אפשרות הטיפול הבטוחה בקשישים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!