הגדלת צריכת אלכוהול מלוה בעליה בסיכון למחלות לב (מתוך כנס ה-Epidemiology and Prevention/Lifestyle and Cardiometabolic Health)

באופן כללי, קיים קשר בין הסיכון למחלות לב וכלי דם ובין צריכת אלכוהול, אך מנתונים חדשים המבוססים על בדיקות גנטיות של למעלה מ-300,000 משתתפים עולה כי קיימים הבדלים בסיכון בתלות בהיקף צריכת אלכוהול, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-Epidemiology and Prevention/Lifestyle and Cardiometabolic Health.

החוקרים בחנו את הנתונים הגנטיים ומידע אודות אורח החיים של 371,463 משתתפים במאגר UK Biobank והתבססו על גישות גנטיות ומסורתיות להערכת סיבתיות בין צריכת אלכוהול ובין מחלות לב וכלי דם.

המשתתפים במחקר צרכו בממוצע 9.2 משקאות בשבוע. מבין המשתתפים במחקר, 121,708 (32.8%) אובחנו עם יתר לחץ דם ו-27,667 (7.5%) אובחנו עם מחלת עורקים כלילית. החוקרים מצאו כי אלו שצרכו אלכוהול בכמות קטנה עד מתונה הקפידו גם על אורח חיים בריא יותר, היו בעלי מדדי מסת גוף נמוך יותר ורמות פעילות גופנית גבוהות יותר, בהשוואה לאלו שנמנעו מאלכוהול. אלו ששתו אלכוהול בכמות קטנה-עד-בינונית גם נטו לצרוך יותר ירקות, פחות בשר אדום ושיעור המעשנים היה נמוך יותר.

מניתוח הנתונים עולה כי הסיכון למחלות לב וכלי דם עלתה משמעותית עם הגדלת צריכת אלכוהול וכי הסיכון היה מוגבר באופן דרמטי בקרב אלו ששתו אלכוהול בכמות הגדולה ביותר. בהשוואה לאלו שנמנעו מאלכוהול, צריכה של 7, 14, 21 ו-28 משקאות בשבוע לוותה, בהתאמה, בעליה של פי 1.2, פי 1.7, פי 3.4 ופי 8.9 בסיכוי ליתר לחץ דם ועליה של פי 1.2, פי 2.3, פי 6.2 ופי 25.9 בסיכון למחלת עורקים כלילית.

החוקרים מדווחים כי עליה של סטיית תקן אחת בנטייה הגנטית לצריכת אלכוהול לווה בעליה של פי 1.28 בסיכון ליתר לחץ דם, וכן נרשמה עליה בסיכון למחלת עורקים כלילית (יחס סיכויים של 1.38), אוטם לבבי (יחס סיכויים של 1.37), אירוע מוחי (יחס סיכויים של 1.26), אי-ספיקת לב (יחס סיכויים של 1.34) ופרפור פרוזדורים (יחס סיכויים של 1.24).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הנתונים באוכלוסיות שונות.

מתוך כנס ה-Epidemiology and Prevention/Lifestyle and Cardiometabolic Health

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה