אכילה תחומה בזמן – ככל הנראה מועילה, אך הראיות בנושא מוגבלות

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

אכילה תחומה בזמן – כלומר צמצום מספר השעות שהאדם אוכל במהלך היום – עשויה לגרום לירידה מתונה של 1%-4% במשקל, גם ללא הפחתה בכמות הקלוריות, כך עולה ממחקרים שפורסמו בנושא, אך הראיות בנושא מוגבלות. “נראה כי סוג זה של צום לסירוגין משפר את רמת הגלוקוז בדם, לחץ הדם והלחץ החמצוני” אמרה ד”ר קורטני פיטרסון, שסיכמה את הידוע עד כה על אסטרטגיית ההרזיה הפוטנציאלית הזו בכנס של האגודה האמריקאית לסוכרת. התוצאות הטובות ביותר נצפו באכילה תחומה בזמן בשלב מוקדם של היום (כלומר, סיום צום הלילה מוקדם ביום) הכוללת אכילה במשך 8-10 שעות בכל יום (למשל, 8 בבוקר עד 4 אחר הצהריים או 8 בבוקר עד 6 אחר הצהריים) שלאחריהן צום עם מים בלבד בשעות הנותרות. עם זאת, מרבית המחקרים בבני אדם עד כה הם בעיקר מחקרים קטנים, פיילוטים או כוללים זרוע אחת ונמשכו רק עד 3 חודשים, וישנם רק שלושה מחקרים אקראיים ומבוקרים עיקריים עם 25 משתתפים או יותר בכל קבוצה. לדברי פיטרסון, “יש צורך בניסויים גדולים עם כבערך 260 משתתפים לפני שניתן יהיה להסיק מסקנות מוחלטות לגבי ההרזיה והיתרונות הקרדיומטבוליים של אכילה תחומה בזמן”.

בתגובה, אמרה יו”ר המושב בכנס כי “ישנה אי וודאות רבה בנושא, כולל החשש הפוטנציאלי שאכילה תחומה בזמן עלולה להיות קשורה לאובדן מסת שריר והצורך לזיהוי האוכלוסיות המתאימות ביותר להפקת תועלת מדיאטה זו”. בין המחקרים שנסקרו, הייתה סקירה שיטתית של 23 ניסויים שדיווחה כי בממוצע המשתתפים איבדו 3% ממשקלם ההתחלתי ומטה-אנליזה של 19 ניסויים שכללה 475 משתתפים ומצאה השפעה ממוצעת של ירידה של 0.9 ק”ג. עם זאת, שני המחקרים הללו לא השוו בין אכילה תחומה בזמן לבין טיפול בקרה. המחקר האקראי והמבוקר הגדול ביותר בנושא הוא מחקר בן 12 שבועות שבוצע בקרב 271 מבוגרים עם מחלת כבד שומנית לא אלכוהולית בסין ולאחריו המחקר האקראי והמבוקר “TREAT בן ה-12 שבועות, שפורסם ב-JAMA Internal Medicine באוקטובר 2020. לדברי פיטרסון, שניהם כללו מס’ מגבלות מתודולוגיות מסוימות ועל כן, מחקר נדרש מחקר נוסף בתחום.

לכתבה ב-MDedge

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    מרבית המבוגרים בארצות הברית אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמין D, אך מתן תוספים מסייע למטופלים להשיג את ההקצאה התזונתית היומית המומלצת, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-American College of Physicians Internal Medicine. המומחים מסבירים כי על-פי ההערכות, 20-40% מהמבוגרים באוכלוסייה נוטלים תוספי ויטמינים ומדובר בתעשייה שגלגלה בשנת 2020 למעלה מ-50 מיליארד דולרים. […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף (J Bone Joint Surg)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף (J Bone Joint Surg)

    השמנה הינה גורם סיכון אפשרי לסיבוכים ואשפוזים חוזרים לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף, למרות מדדי תפקוד וכאב דומים באלו עם משקל עודף או משקל תקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Bone & Joint Surgery. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Embase ו-PubMed להשלמת סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 14 מחקרים שכללו 118,331 חולים […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה