e-med-isral-ribbon

התקן ניטור לבבי מזהה הפרעות קצב לב בחולים תחת טיפול בתרופות פסיכיאטריות (JAMA Psychiatry)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התקן לניטור לבבי (Implantable Loop Recorder) מהווה אמצעי ישים ומקובל לניטור הפרעות קצב לב בחולים תחת טיפול בתרופות פסיכוטרופיות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים קודמים להערכת היארעות קצב לב בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות. במחקר קודם שכלל 103 חולים עם חשד לאפילפסיה (גיל ממוצע של 46 שנים), שהיו במעקב לאורך תקופה ממוצעת של 2.3 שנים, שיעורי היארעות הפרעות קצב לב במהלך המעקב עמדו על 21%.

נתונים שנאספו מתשעה מחקרים להערכת ILR, אשר בחנו אירועי סינקופה ללא-הסבר, הדגימו חציון ערך אבחנתי של 35% (טווח, 26% עד 51%). במחקר הנוכחי, החוקרים ביקשו לקבוע את הישימות של ניטור הפרעות קצב לב עם ILR, כמו גם את היארעות הפרעות קצב לב ב-20 חולים (11 נשים; גיל חציוני של 37 שנים) עם הפרעות פסיכיאטריות אך ללא מחלת לב קודמת, אשר נטלו תרופות פסיכוטרופיות למשך שישה חודשים ומעלה .

כל המשתתפים במחקר עברו החדרת ILR, מכשיר קטן המושתל מתחת לעור החזה. במהלך פעילויות השגרה של הנבדק, ההתקן יכול לזהות ולהעביר מידע אודות הפרעות קצב מוגדרות מראש. כל המשתתפים במחקר קיבלו טיפול פסיכו טרופי, כאשר 19 חולים טופלו בתרופות אנטי-פסיכוטיות,  טופלו בנוגדי-דיכאון, שניים טופלו ב-Valproate ושבעה טופלו בבנזודיאזפינים.

בכל המשתתפים תועד קצב סינוס, ללא חסימה של צרור הולכה ובכל המקרים תועד אקו-לב תקין בתחילת המחקר ובסופו.

מבין המשתתפים במחקר, 19 השלימו את ניטור ILR לאורך שנתיים; באחד הוסר המכשיר מוקדם בשל גירוי עורי מתמשך. מהנתונים עולה כי הפרעות קצב לב תוארו ב-4 נבדקים (21%) וכללו מקרה אחד של טכיקרדיה חדרית לא-ממושכת ושני מקרים של חשד ל-AVNRT (Atrioventricular Nodal Reentry Tachycardia). בשני חולים בוצע שיוני בטיפול התרופתי במהלך תקופת המחקר בשל הפרעות קצב לב או הארכת מרווח QT.

מהממצאים עולה כי יש להשלים בדיקה לבבית נרחבת בחלק מהחולים הללו. יש מקום למחקרים נוספים במטרה לבחון את התועלת הקלינית של גישה זו בהנחיית בחירת הטיפול התרופתי וזיהוי גורמי סיכון להפרעות קצב לב.

JAMA Psychiatry 2021

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה