ההשפעה של ריצוף כל הגנום על הניהול הקליני של תינוקות ביחידות טיפול נמרץ עם חשד למחלה גנטית (JAMA Pediatr) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בתינוקות עם מחלה אקוטית ביחידות טיפול נמרץ, השלמת ריצוף של כל הגנום לוותה בעליה משמעותית בניהול קליני ממוקד של הטיפול בחולים, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ריצוף כל הגנום הדגים תוצאות מבטיחות כבדיקה גנטית קו-ראשון לתינוקות עם מחלה חדה, אך דרושות עדויות נוספות אודות ההשפעה של אימוץ נרחב ויישום כלי זה על הניהול הקליני של החולים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את ההשפעה של ריצוף כל הגנום על הניהול הקליני של תינוקות בארצות הברית ממגוון קבוצות אתניות וגזעיות.

המחקר כלל תינוקות בגילאי 0-120 ימים, אשר אושפזו ליחידות טיפול נמרץ באחד מחמישה מרכזים רפואיים בחשד למחלה גנטית. המשתתפים חולקו באקראי להשלמת ריצוף של כל הגנום לאחר 15 ימים (מוקדם) או לאחר 60 ימים (מאוחר) מהגיוס למחקר, עם מעקב לאורך 90 ימים.

מדגם המחקר כלל 354 תינוקות, מהם 176 תינוקות עברו ריצוף גנטי מוקדם ו-178 תינוקות עברו ריצוף גנטי מאוחר. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 15 ימים; 201 משתתפים (56.8%) היו בנים; 19 (5.4%) היו ממצא אסייאתי, 47 (13.3%) היו שחורים; 250 (70.6%) היו לבנים ו-38 (10.7%) היו ממוצא אחר.

לאחר 60 ימים, בשיעור גבוה כפליים של תינוקות בקבוצת הריצוף הגנטי המוקדם, בהשוואה להשלמת הריצוף בשלב מאוחר, תועד שינוי של הטיפול (34 מבין 161 [21.1%] לעומת 17 מבין 165 [10.3%], p=0.009; יחס סיכויים של 2.3; רווח בר-סמך 95% של 1.22-4.32) ואבחנה מולקולארית (31% לעומת 15%, בהתאמה, p<0.001).

לאחר 90 ימים, בקבוצת החולים בהם בוצע ריצוף מאוחר של כל הגנום שיעורי לווה בשיעורי גבוהים כפליים של שינוי הטיפול (ל-45 מבין 161 תינוקות, 28%) והיעילות האבחנתית (ל-56 מבין 178 תינוקות, 31%).

השינויים הנפוצים בטיפול בחולים כללו הפניה למומחים (11%), ניתוח או פרוצדורה פולשנית אחרת (4%), תרופות ספציפיות למחלה (2%), או שינויים תומכים אחרים בטיפול התרופתי (3%).

החוקרים כותבים כי לא זוהו הבדלים במשך האשפוז או בהישרדות החולים.

על-סמך ממצאי המחקר, החוקרים סבורים כי ריצוף כל הגנום עשוי להפחית את ההבדלים במתן טיפול רפואי הודות לשוויוניות בגישה האבחנתית. ממצאים אלו תומכים בהרחבת שימוש בריצוף כל הגנום באוכלוסיה זו.

JAMA Pediatr. Published online September 27, 2021

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר זה הינו אחד מהסנוניות המבשרות את השימוש הקליני של הריצוף הגנטי בחולים במצב קריטי. לאחרונה הוחל גם פרוייקט דומה בקרב הפגיות בארץ. במחקר זה נמצא גם כי ישנה חשיבות רבה להתאמה הקלינית לממצאי המעבדה.לפי מחקר זה הריצוף הגנטי המוקדם גרם לשינוי בטיפול בתינוקות השונים אולם לא שינה את משך האישפוז או ההישרדות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סיכון מוגבר לתמותה בנשאיות BRCA שאובחנו בתוך עשור לאחר לידה (JAMA Netw Open)

    סיכון מוגבר לתמותה בנשאיות BRCA שאובחנו בתוך עשור לאחר לידה (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד ומוטציות BRCA תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה במידה ואובחנו בתוך עשר שנים לאחר לידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות רבות מעידות כי התקופה שלאחר לידה מהווה חלון זמנים בו קיים סיכון גבוה להופעת ממאירויות חדשות והתקדמות מהירה של נגעים תת-קליניים […]

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את אישור Fam-Trastuzumanb-Deruxtecan (אנהרטו) למבוגרים עם גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 גרורתיים או לא-נתיחים, ללא טיפול חליפי משביע רצון לאחר טיפול סיסטמי קודם. התכשיר כבר מאושר לשימוש כנגד מספר סוגי ממאירויות, כולל חלק מהנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 גרורתי או לא-נתיח, כמו גם מבוגרים עם אדנוקרצינומה […]

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה