הנחיות חדשות לטיפול בתסמונת דלקתית רב מערכתית בילדים (Arthritis & Rheumatology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

בימים האחרונים פורסמו ב- Arthritis & Rheumatologyהנחיות מעודכנות בנושא תסמונת דלקתית רב מערכתית בילדים (MIS-C) המזהות את האופי המתפתח של המחלה ומציעות אסטרטגיות טיפוליות לראומטולוגים המטפלים בילדים, אשר עלולים להתבקש גם להמליץ ​​על טיפול בהיפר-אינפלמציה בילדים עם מחלת COVID-19 חריפה.

ההנחיות קוראות לשמירה על אבחנה מבדלת רחבה של MIS-C, בהתחשב בכך שהמצב נותר נדיר, ושרוב הילדים עם COVID-19 מציגים תסמינים קלים ובעלי תוצאות מצוינות, ציינו המחברים. מגוון המאפיינים הקליניים הקשורים ל-MIS-C כוללים חום, ממצאים ריריים-עוריים, תפקוד לקוי של שריר הלב, הפרעות בהולכה לבבית, הלם, תסמינים במערכת העיכול ולימפאדנופתיה. חלק מהמטופלים חווים גם מעורבות נוירולוגית, למשל כאבי ראש עזים, שינויים במצב הנפשי, התקפים, שיתוק עצבים קרניאלים, בצקת מוחית ושבץ איסכמי או דימומי. בהתחשב באופי הבלתי ספציפי של תסמינים אלו, “חובה שהערכה אבחנתית עבור MIS-C תכלול חקירה של סיבות אפשריות אחרות”, הדגישו המחברים. שיקולים אבחוניים אחרים כוללים את השכיחות של COVID-19 בקהילה, שעשויה להשתנות עם הזמן, אמרו.

מוקדם יותר במגיפה, כאשר MIS-C הופיע לראשונה, הוא הושווה למחלת קוואסאקי (KD). “עם זאת, בחינה מדוקדקת יותר של הספרות מראה שרק כרבע עד מחצית מהמטופלים עם אבחנה מדווחת של MIS-C עומדים בקריטריונים האבחוניים המלאים ל-KD“, כותבים המחברים. מאפיינים מרכזיים המפרידים בין MIS-C ל-KD כוללים את השכיחות הגבוהה יותר של KD בקרב ילדים ביפן ובמזרח אסיה. בנוסף, ילדים עם MIS-C הראו טווח גילאים רחב יותר, תסמינים בולטים יותר של מערכת העיכול, מעורבות נוירולוגית רבה יותר והפרעות תכופות יותר בתפקוד לבבי.

ההמלצות דורשות בדיקות אקו לב חוזרות לכל הילדים עם MIS-C תוך 7-14 ימים מהאבחנה, ו-4-6 שבועות לאחר מכן. בנוסף, חולי MIS-C עם ביטויים מסכני חיים עשויים להזדקק לטיפול אימונומודולטורי לפני השלמת הערכה אבחנתית מלאה. עם זאת, יש להעריך מטופלים ללא ביטויים מסכני חיים לפני תחילת טיפול אימונומודולטורי כדי להימנע מטיפולים שעלולים להזיק לילדים שאינם זקוקים להם. כאשר MIS-C עמיד לטיפול אימונומודולטורי ראשוני, מנה שנייה של IVIG אינה מומלצת, אך מומלץ להגביר טיפול עם סטרואידים במינון גבוה (10-30 מ”ג/ק”ג ליום), אנקינרה או אינפליקסימאב. יש לטפל גם באספירין במינון נמוך (3-5 מ”ג/ק”ג ליום, עד 81 מ”ג ביום) בכל חולי MIS-C ללא דימום פעיל או סיכון משמעותי לדימום עד לנורמליזציה של ספירת הטסיות.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה