מנהל המזון והתרופות האמריקאי ממליץ על ניטור תפקודי תריס בילדים לאחר חשיפה ליוד (מתוך הודעת ה-FDA)

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) ממליץ על ניטור יילודים וילדים בעד גיל 3 שנים בתוך שלושה שבועות מקבלת זריקות חומר ניגוד המכיל יוד במסגרת בדיקות הדמיה.

סקירה שהושלמה לאחרונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי מצאה כי תת-פעילות של בלוטת התריס, או ירידה זמנית ברמות הורמוני התריס אינה נפוצה. עם זאת, מעקב מוקדם עשוי לסייע בזיהוי וטיפול בהפרעות בתפקודי בלוטת התריס כתוצאה מהזריקות ולסייע במניעת סיבוכים אפשריים, שכן תינוקות וילדים לרוב אינם מציגים סימנים גלויים של בעיות תפקודי תריס וייתכן כי לא יהיו תסמינים או סימנים ברורים לאחר חשיפה לחומר ניגוד יודי.

חומר ניגוד יודי אושר לשימוש ומשמש מזה עשרות שנים לשיפור בדיקות הדמיה שונות. האזהרה החדשה של מנהל המזון והתרופות האמריקאי וההמלצה למעקב אחר הורמוני התריס תקפה לכלל משפחת חומרי ניגוד יודי. מדובר בעדכון של הצהרה משנת 2015 שייעצה לאנשי צוות רפואי אודות האפשרות לתת-פעילות בלוטת התריס בתגובה לזריקות חומר ניגוד יודי ביילודים וילדים קטנים. העדכון הנוכחי משקף את העדויות שהצטברו ממחקרים חדשים שפורסמו מאז העדכון הקודם.

מחקרים לאחרונה הראו כי במרבית המקרים המדווחים של אירועים חריגים מדובר היה בתת-פעילות תת-קלינית זמנית ולא נדרש כל טיפול. השיעור המדווח נע בין 1% ועד 15% ונטה להיות גבוה יותר ביילודים, בפרט בפגים. אוכלוסיות נוספות בסיכון מוגבר כוללות חולים עם מחלת רקע, בעיקר אלו עם מחלות לב אשר לעיתים קרובות נדרשים למינונים גבוהים יותר של לומר ניגוד במהלך פרוצדורות פולשניות.

במחקרים האחרונים בנושא, מרווח הזמן מחשיפה לחומר ניגוד יודי ועד לאבחנה של הפרעה בתפקוד בלוטת התריס נע בין 8.5 ועד 138 ימים, אך לרוב ההפרעה הופיעה בתוך שלושה שבועות.

חולים ורופאים יכולים לדווח על אירועים חריגים משנית לחשיפה לחומר ניגוד יודי או תרופות אחרות למנהל המזון והתרופות האמריקאי ומערכת הניטור של הסוכנות.

מתוך הודעת ה-FDA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • תוצאות מבטיחות לבדיקת דם חדשה לזיהוי סרטן לבלב בשלב מוקדם (מתוך הודעת חברת Immunovia)

    תוצאות מבטיחות לבדיקת דם חדשה לזיהוי סרטן לבלב בשלב מוקדם (מתוך הודעת חברת Immunovia)

    בדיקת דם מהדור הבא הדגימה סגוליות של 98% ורגישות של 75% בזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I או II, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם היצרנית. ברקע למחקר מסבירים המומחים כי סרטן לבלב הינה מחלה ממארת אלימה וקטלנית ויש מקום לפיתוח בדיקה פשוטה, מהירה ונוחה לזיהוי מוקדם של המחלה הממארת במטופלים בסיכון לסרטן לבלב. בדיקת […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    בקרב חולים תחת טיפול בזריקה שבועית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שארית תכולת קיבה רבה, גורם סיכון משמעותי לאספירציה בזמן הרדמה למרות הקפדה על ההנחיות לצום לפני פרוצדורות אלקטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 להפחתת משקל ואיזון סוכר […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה