היפרפאראתירואידיזם נורמוקלצמי שנה לאחר השתלת כליה מלוות בסיכון מוגבר לאובדן השתל (BMC Nephrol)

מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Nephrology עולה כי היפרפאראתירואידיזם עם ערכי סידן תקינים בדם שנה לאחר השתלת כליה מהווה גורם סיכון בלתי-תלוי לאובדן השתל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו קשר בין רמות PTH (Parathyroid Hormone) מוגברות עם ערכי סידן גבוהים בדם ובין תוצאות גרועות יותר לאחר השתלת כליה. עם זאת, ההשלכות הקליניות של היפרפאראתירואידיזם נורמוקלצמי לאחר השתלת כליה אינן ידועות.

במחק הרטרוספקטיבי הנוכחי נכללו חולים עם ערכי סידן תקינים בדם, אשר עברו השתלת כליה בין 2000 עד 2016, ללא היסטוריה של ניתוח לכריתת פאראתירואיד. אלו שאיבדו את השתל בתוך שנה מההשתלה הוצאו מהמחקר. רמות סידן תקינות הוגדרו בנוכחות רמות סידן בדם בטווח 8.5-10.5 מ”ג/ד”ל, בעוד שהיפרפאראתירואידיזם הוגדר בנוכחות רמות PTH של מעל 80 פיקוגרם/מ”ל. החולים סווגו לשתי קבוצות על-פי נוכחות היפרפאראתירואידיזם שנה לאחר השתלת כליה.

התוצא העיקרי של המחקר היה הסיכון לאובדן השתל.

מבין 892 חולים, ב-493 חולים לא הייתה עדות להיפרפאראתירואידיזם ו-399 אובחנו עם היפרפאראתירואידיזם נורמוקלצמי. 95 חולים איבדו את השתל שלהם והשיעורים המתוקנים לתמותה של הישרדות השתל היו נמוכים יותר משמעותית בקרב חולים עם היפרפאראתירואידיזם נורמוקלצמי, בהשוואה לחולים ללא היפרפאראתירואידיזם (96.7% לעומת 99.6% לאחר חמש שנים, בהתאמה, p<0.001). ניתוח סטטיסטי הראה כי היפרפאראתירואידיזם נורמוקלצמי הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לאובדן השתל (P=0.002, יחס סיכון של 1.94, רווח בר-סמך 95% של 1.27-2.98).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין רמות PTH גבוהות שנה לאחר השתלת כליה ובין סיכון מוגבר לאובדן השתל. נתונים אלו עשויים להעיד כי התערבות מוקדמת במקרים של רמות PTH מוגברות עשויה לשפר את תוצאות השתל, גם בהעדר היפרקלצמיה ברורה.

BMC Nephrol. 2022 Jun 17;23(1):212

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    בקרב חולים תחת טיפול בזריקה שבועית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שארית תכולת קיבה רבה, גורם סיכון משמעותי לאספירציה בזמן הרדמה למרות הקפדה על ההנחיות לצום לפני פרוצדורות אלקטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 להפחתת משקל ואיזון סוכר […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה