מה בין משק הסוכר בדם ובין הבדלים במדידות יתר לחץ דם בבית ובמרפאה? (Am j Hypertens)

במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Hypertension מדווחים חוקרים משבדיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין השפעת חלוק לבן על לחץ דם סיסטולי ובין רמות המוגלובין מסוכרר וכי השכיחות של יתר לחץ דם ממוסך עולה עם הפרעה במשק הסוכר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם ממוסך (Masked Hypertension) נפוץ יותר בחולים עם סוכרת מסוג 2, לעומת מטופלים עם משק סוכר תקין. כעת הם ביקשו לבחון אם קיימים הבדלים בין מדידות לחץ דם במרפאה וניטור לחץ דם ביתי על-פי רמות המוגלובין מסוכרר וכן לפי משק הסוכר ב-5,029 מבוגרים בגיל העמידה.

ניטור לחץ דם ביתי הושלם בתת-מדגם של 5,029 מבוגרים ממאגר SCAPIS (Swedish CardioPulmonary BioImage Study), מדגם מבוסס-אוכלוסייה שכלל מבוגרים בגילאי 50-64 שנים. מדידות לחץ דם במרפאה וניטור לחץ דם ביתי הושלמו לאחר חמש דקות מנוחה באמצעות מכשיר לחץ דם. השפעת חלוק לבן חושבה ע”י חיסור לחץ דם סיסטולי ביתי מלחץ דם סיסטולי במרפאה. המשתתפים סווגו לפי האיזון הגליקמי: משק סוכר תקין, טרום-סוכרת, או סוכרת, על-פי רמות סוכר בדם בצום, המוגלובין מסוכרר ודיווח עצמי על אבחנה של סוכרת.

מבין 5,025 המשתתפים, ב-947 (18.8%) תועד יתר לחץ דם ממושך, 907 (18%) דיווחו על נטילת תרופות לאיזון יתר לחץ דם ו-370 חולים (7.4%) אובחנו עם סוכרת. הן לחץ דם סיסטולי במרפאה והן לחץ דם בבית עלו במקביל להחמרת איזון גליקמי.

יתר לחץ דם ממוסך היה נפוץ יותר בקרב משתתפים עם הפרעה במשק הסוכר, בהשוואה לאלו עם משק סוכר תקין (p=0.036). החוקרים זיהו קשר הפוך בין השפעת חלוק לבן על לחץ דם סיסטולי ובין ריכוז המוגלובין מסוכרר (p=0.012).

ממצאי המחקר מעידים על קשר הפוך בין עליית לחץ דם סיסטולי על-רקע תסמונת חלוק לבן ובין רמות המוגלובין מסוכרר, כאשר השכיחות של יתר לחץ דם ממוסך עולה עם הפרעה במשק הסוכר.

 

Am j Hypertens, Jul 15, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה