גורמי סיכון לאבחנה של ADHD במבוגרים (BMC Psychiatry)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry עולה כי הפרעות פסיכיאטריות וטיפולים כנגד מחלות פסיכיאטריות מלווים בסיכון מוגבר משמעותית לאבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים בארצות הברית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכרת גורמי סיכון ל-ADHD עשויה לסייע באבחנה מוקדמת של הפרעת הקשב והריכוז; עם זאת, אין מחקרים רבים להערכת מגוון גורמי סיכון אפשריים ל-ADHD במבוגרים. מטרת המחקר הייתה לבחון גורמי סיכון הקשורים עם אבחנה חדשה של ADHD במבוגרים בארצות הברית.

מדגם המחקר כלל מבוגרים ממאגר IQVIA PharMetrics Plus בתקופה שבין תחילת אוקטובר בשנת 2015 ועד סוף חודש ספטמבר בשנת 2021 אשר סווגו כמבוגרים עם ADHD (לפחות שתי אבחנות של ADHD) ומבוגרים ללא ADHD, ביחס 1:3 בין מקרים לביקורות. גורמי סיכון לאבחנה חדשה של ADHD נבחנו לאורך תקופה של 12 חודשים.

מדגם החולים עם ADHD כלל 337,034 מבוגרים (גיל ממוצע של 35.2 שנים; 54.5% נשים) וקבוצת הביקורת כללה 1,011,102 מבוגרים ללא ADHD (גיל ממוצע של 44 שנים; 52.4% נשים).

במהלך התקופה שסביב האבחנה, המחלות הפסיכיאטרית הנפוצות ביותר במדגם החולים עם ADHD לעומת אלו ללא ADHD כללו הפרעות חרדה (34.4% לעומת 11.1%) והפרעות דיכאון (27.9% לעומת 7.8%). בהתאם, שיעור גבוה יותר של מבוגרים עם ADHD נטלו טיפול תרופתי כנגד חרדה (20.6% לעומת 8.3%) ונוגדי-דיכאון (40.9% לעומת 15.8%).

גורמי סיכון מרכזיים שנקשרו עם סיכון מוגבר ל-ADHD כללו את מספר המחלת הפסיכיאטריות (יחס סיכויים של 1.41 בנוכחות מחלה פסיכיאטרית אחת; יחס סיכויים של 1.45 בנוכחות שתי מחלות ומעלה), כמו גם הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, כולל הפרעות אכילה והזנה (יחס סיכויים של 1.88), הפרעה דו-קוטבית (יחס סיכויים של 1.50), הפרעות דכאון (יחס סיכויים של 1.37), הפרעות על-רקע דחק וטראומה (יחס סיכויים של 1.27), הפרעות חרדה (יחס סיכויים של 1.24), טיפול בנוגדי-דיכאון (יחס סיכויים של 1.87) ונוגדי-חרדה (יחס סיכויים של 1.40), כמו גם לפחות ביקור אחד לצורך פסיכותרפיה (יחס סיכויים של 1.70), ביקור מומחה (יחס סיכויים של 1.30), או לפחות 10 ביקורים במרפאות חוץ (יחס סיכויים של 1.51).

הסיכון הצפוי ל-ADHD במבוגרים עם הפרעות חרדה ודיכאון מטופלות עמד על 81.9%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בדיקות סקר של חולים עם גורמי סיכון ל-ADHD עשויות לסייע באבחנה מוקדמת ומתן טיפול הולם כנגד הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

BMC Psychiatry, Nov 23, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה