מזהמים וטמפרטורות גבוהות קשורים לשינויים בכליות (Science of the Total Environment)

חשיפה לטמפרטורות האחרונות ולמזהמים (PM2.5) בקרב ילדים קשורה לשינויים העלולים לשקף פגיעה כלייתית תת-קלינית, על פי מחקר חדש שפורסם ב-Science of the Total Environment

חשיפה לטמפרטורות הסביבה האחרונות ולחלקיקים קטנים (PM2.5) בקרב ילדים קשורה לשינויים בסמנים ביולוגיים בשתן ובכליות שעלולים לשקף פגיעה גלומרולרית או טובולרית תת-קלינית, על פי מחקר חדש שפורסם ב-Science of the Total Environment.

מחקרים הבוחנים השפעות סביבתיות על מחלות כליות מבוצעים לעתים קרובות על נתוני מטופלים באשפוז בבתי חולים העשויים לסבול מרקע רפואי מגוון הכולל מחלות כרוניות, כתבו המחברים, בעוד מחקר זה נועד לעקוב אחר קבוצה של אנשים בריאים.

זיהום אוויר נחשב לאחת מבעיות הבריאות המשמעותיות ביותר עקב התפתחות תעשייתית מהירה ומסווג כתורם משמעותי לעומס המחלות העולמי, מכיוון שהוא נקשר למצבים נשימתיים, קרדיווסקולריים, נוירולוגיים ונאופלסטיים.

השכיחות של מחלת כליות כרונית ברחבי העולם מוערכת כבין 11% ל-15%, מה שהופך אותה לדאגה משמעותית לבריאות הציבור העולמית. בנוסף לגורמי סיכון מסורתיים כמו גיל ומחלות מטבוליות, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שעליית הטמפרטורות עקב התחממות כדור הארץ, כמו גם חשיפה למזהמים סביבתיים, תורמים לתהליך ההתפתחות של המחלה.

קבוצת המחקר דיווחה בעבר כי חשיפה ברחם ל-PM2.5 קשורה לשיעור מוערך גבוה יותר של eGFR ולעלייה בלחץ הדם בקרב מתבגרים. לכן, כהשלמה למחקרים הקודמים, מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר של טמפרטורת הסביבה קצרת הטווח וחשיפה ל-PM2.5 עם קצב ה-eGFR וסמנים ביולוגיים לנזק כלייתי מסיסים בקרב מתבגרים בריאים במקסיקו סיטי.

לא נמצאה עדות במחקר לקשר בין טמפרטורת הסביבה לבין סמנים ביולוגיים של נזק לכליות. עם זאת, נצפה קשר בין טמפרטורות סביבה גבוהות וירידה בציסטטין C. חשיפה ל-PM2.5 הייתה קשורה במחקר לעלייה באלבומין, cystatin C, KIM-1, alpha-1 microglobulin, osteopontin ו-glutathione S-transferase. בנוסף, היא הייתה קשורה גם לירידה ברמות האורמודולין.

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה