סכיזופרניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Heart Assoc)

סכיזופרניה מלווה בעליה משמעותית בסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, כאשר הקשר בולט במיוחד בקרב נשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association.

המחקר התצפיתי כלל למעלה מ-4.1 מיליון משתתפים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם (גיל חציוני של 44 שנים) ממאגר נתונים רפואיים ביפן.

התוצא העיקרי היה משלב של אוטם לבבי, אנגינה פקטוריס, אירוע מוחי, אי-ספיקת לב, פרפור פרוזדורים ותסחיף ריאתי; תוצאים משניים כללו את התוצאים הפרטניים הללו.

החוקרים בחנו את הקשר בין סכיזופרניה ובין היארעות מחלות לב וכלי דם בגברים ובנשים והשלימו תקנון לגיל, מדד מסת גוף, יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה, עישון סיגריות ,צריכת אלכוהול וחוסר פעילות גופנית. הם השלימו ניתוח של תת-קבוצה לפי גיל (50 ומעלה לעומת מתחת ל-50 שנים), השמנת-יתר, יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה ועישון.

במהלך מעקב ממוצע של 1,288 ימים תועדו 182,158 אבחנות של מחלות לב וכלי דם, עם שיעורי היארעות של 141.1 מקרים ל-10,000 שנות-אדם בגברים ו-112.0 מקרים ל-10,000 שנות-אדם בנשים.

בהשוואת חולים עם סכיזופרניה לעומת אלו ללא סכיזופרניה, הסיכון למחלות לב וכלי דם באלו עם ההפרעה הפסיכיאטרית היה גבוה יותר בנשים לעומת הסיכון בגברים (יחס סיכון של 1.63 לעומת 1.42, בהתאמה, p=0.0049), הבדל אותו מייחסים החוקרים לשינויים הורמונאליים במהלך היריון ומנופאוזה או גורמי סיכון קרדיווסוקולאריים דוגמת חוסר פעילות גופנית.

בקרב אלו עם סכיזופרניה, יחסי הסיכון לתוצאים הפרטניים שהיו מובהקים סטטיסטית בגברים ובנשים, בהתאמה, עמדו על 1.04 ו-1.31 לאוטם לבבי; 1.33 ו-1.53 לאנגינה פקטוריס; 1.42 ו-1.80 לאי-ספיקת לב; ו-1.02 ו-1.44 לפרפור פרוזדורים.

סכיזופרניה לוותה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בגברים ובנשים באלו מתחת לגיל 50 ובאלו בגילאי 50 שנים ומעלה; התוצאות היו עקביות בכל תתי הקבוצות שנבחנו במסגרת המחקר.

לאור ממצאים אלו, החוקרים קוראים לאנשי צוות רפואי לכלול בדיקות סקר שגרתיות וטיפול בסכיזופרניה במסגרת הטיפול הסטנדרטי. על פסיכיאטרים וקרדיולוגים לשתף פעולה למניעת מחלות לב וכלי דם, בפרט בנשים.

J Am Heart Assoc, Feb 27, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה