אלרגיה

הערות העורך לדיווח מה-LANCET: ההשפעות של הפחתת רמות LDL עם טיפול בסטטינים במטופלים בסיכון נמוך למחלות כלי דם

בהתייחס למחקר מה-LANCET שדווח כאן ההשפעות של הפחתת רמות LDL עם טיפול בסטטינים במטופלים בסיכון נמוך למחלות כלי דם מעיר פרופ’ מיקי שכטר, עורך המדור הקרדיולוגי:

שוב אנו רואים שמתן סטטינים יעיל בהורדה של אירועים קרדיווסקולרים גם באוכלוסיה של סיכון נמוך יחסית ולא רק חולים בסיכון גבוה. דעתי האישית לא השתנתה במשך השנים ומזמן חשבתי שיש לתת סטטינים לכל אחד כדי למנוע אירועים אלה. לא אמרתי זאת בצחוק אולם לפני כ 15 שנה כשהעלתי רעיון זה, נחשבתי כ”עוף מוזר”. אני שמח שניתנה לי ההזדמנות להוכיח זאת במרפאת “אורחות חיים” בחיל האויר הישראלי, שם הראינו שמתן סטטינים לאוכלוסיה עם סיכון נמוך יחסית ב 10 שנים (פחות מ 10% ל 10 שנים) הורידה את הסיכון ב 35% בזמן קצר יחסית ועם הענות גבוהה לטיפול וללא כל תופעות לוואי :

Beigel R, Barenboim E, Azaria Sofer B, Matetzky S, Beigel Y, Goldstein L, Shechter M. Statin efficacy and safety for lipid modification in apparently healthy male military air crew. Aviat Space Environ Med 2005;76(9):857-860

גם המאמר הנוכחי מהקבוצה של Cholesterol Treatment Trialists’ (CTT) Collaborators שפורסם בגיליון של העיתון LANCET מנתח את הנתונים של 175,000 חולים שטופלו עם סטטינים ובדרגת סיכון נמוכה יחסית.

אלה חולים ממחקרים שונים מבוקרים היטב ופרוספקטיבים. בכל המחקרים ניתן לסכם שבכל הורדה של רמת ה LDL ב 1 מלילמול/ליטר (=כ 40 מ”ג/ד”ל) יש ירידה של 21% באירועים. זה חוזר כחוט השני גם בחולים עם דרגת סיכון נמוכה, ללא קשר למין, גיל, מחלות וסקולריות בעבר.

יתכן והשינוי יהיה מתן סטטינים לכל החולים בהתאם לדרגת הסיכון ולא לפי רמת ה LDL ההתחלתית.  תופעות הלוואי יש לזכור נמוכות יחסית לתכשירים אחרים, כך שהעלות/תועלת של הסטטינים, בעיקר בעידן שבו הסתיים הפטנט על מרבית הסטטינים הינו לטובת התרופה עצמה, ואין כל סיבה נראית לעין כיום שחולים לא יזכו במתן תכשירים אלה. יש לזכור שבבריטניה הסטטינים נמכרים בתחנות דלק וללא מרשם רופא ויש מקום להתחיל לשקול זאת גם בישראל. לאחר ההחלטה להוסיף מגנזיום למי השתיה, לפחות בשלב מסויים ולאיזור מסויים כפילוט ניסוי, יהיו כאלה שישקלו הוספתם למי השתיה בעתיד.

אין ספק שאם היו מעניקים פרסי אוסקר לתרופות על הצלת חיים, לסטטינים היו נותנים אוסקר “על מפעל חיים”. הגיע הזמן שהסטטינים “יצאו מהארון” ויפסיקו להפחיד את החולים בתופעות הלוואי. טיפול נכון ומעקב צמוד ונכון יסייע בכך ויעודד שימוש מושכל בסטטינים תוך השריית ביטחון בקרב החולים ומשפחותיהם. אחרי הכל הסטטינים הם האספירין של המאה ה 20.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה