תכנית אימונים תקופתית לא-לינארית, גישה הנפוצה מאוד בספורטאים, עדיפה על אימוני סיבולת ואימוני תנגודת פרוגרסיביים בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית חמורה, כך מדווחים חוקרים מהולנד.
החוקרים מסבירים כי אימונים גופניים מהווים חלק חיוני והכרחי בשיקום ריאתי והם מאמינים כי גישת NLPE (Nonlinear Periodization) צפויה להפוך לגישה המנחה לאימונים גופניים. לדבריהם, גישה זו מבוססת על ההחלמה של מערכות האנרגיה והמערכת הנוירו-מוסקולארית להשגת פיצוי-יתר ולהימנע מהשפעות מזיקות של אימון-יתר.
במסגרת המחקר השוו החוקרים את ההשפעות של אימוני NLPE ואימוני סיבולת ותנגודת פרוגרסיביים ברכיבה על אופניים במהלך מחקר אקראי בן 12 שבועות (עם 10 שבועות של אימונים גופניים). המדגם כלל 110 חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית חמורה (מדד GOLD של III–IV).
בחולים בקבוצת הביקורת מספר מחזורי האימון היה גדול יותר משמעותית, עם נפח אימונים גדול יותר משמעותית בהשוואה לחולים בקבוצת NLPE, אם כי העליה במשך האימונים ובעצימות הייתה איטית בחולים רבים בקבוצת הביקורת.
במהלך אימוני תנגודת, החולים ערכו פחות חזרות על התרגילים והרימו סך משקולות כולל נמוך יותר, בהשוואה לחולים בקבוצת NLPE. בקבוצת הרוכבים על אופניים ואימוני תנגודת, מדדי התסמינים בחולים בקבוצת הביקורת היו גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לחולים בקבוצת ההתערבות.
יעד קצב העבודה על אופניים עמד על 75% מהקצב המקסימאלי במשך 20 דקות . עד לתום האימונים, 12 חולים בקבוצת הביקורת ו-30 חולים בקבוצת ההתערבות הגיעו ליעד זה (22% לעומת 55%). החוקרים מדווחים כי שיפורים אלו היו בעלי חשיבות קלינית וכי ההבדלים בין הקבוצות היו מובהקים סטטיסטית.
מסת הגוף ללא-שומן עלתה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת, אך העליה הייתה שולית בלבד, ולא זוהו הבדלים בין הקבוצות בכוח השרירים ההיקפיים או במדד מסת הגוף.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!