חשיפה רבה לאוזון במהלך השנתיים הראשונות לחייהם מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות אסתמה וצפצופים בגילאי 4-6 שנים, גם באזורים עם ריכוזים יחסית נמוכים של אוזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים השלימו ניתוח רב-מרכזי שהתבסס על נתונים מתכנית להערכת ההשפעה של השפעות סביבתיות על בריאות הילד; 1,188 ילדים משש ערים בארצות הברית נכללו במחקר.
במסגרת המחקר נבחנה ההשפעה של חשיפה לאוזון בסביבה הקרובה במהלך השנתיים הראשונות לחיים של כל משתתף, זאת על-בסיס מודל שעקב אחר מקום המגורים של כל ילד לאורך הזמן והעריך את רמות הזיהום על-פי המיקום שלהם.
המטפלים מילאו סקרים אודות אסתמה וצפצופים בילדים בגילאי 4-6 שנים ושוב בגילאי 8-9 שנים.
מהנתונים עולה כי הריכוז הממוצע של אוזון עמד על 26.1 חלקים לביליון.
בגילאי 4-6 שנים, 12.3% מהילדים (148 מבין 1,188 ילדים) אובחנו עם אסתמה ו-15.8% (190 מבין 1,188) סבלו מצפצופים. כל עליה של 2 חלקים למיליון בחשיפה לאוזון בגילאי 4-6 שנים לוותה בעליה של 31% בסיכון לאסתמה (יחס סיכויים של 1.31, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.68) ובעלי של 30% בסיכון לצפצופים (יחס סיכויים של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.64).
לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין רמות אוזון ובין אסתמה או צפצופים בגיל 89 שנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ישנה חשיבות רבה להבנת ההשפעה של חשיפה לאחר הלידה לאוזון על התפתחות אסתמה בילדים מאחר ומשקפת את הסף מעליו מזהם האוויר לרוב עולה בילדים בארצות הברית.
JAMA Netw Open, April 2, 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!