אלרגיה

אלגוריתם לניבוי פגיעה חריפה בכליות במטופלי ציספלטין (BMJ)

אלגוריתם לניבוי פגיעה חריפה בכליות במטופלי ציספלטין הוצג במחקר חדש שפורסם ב-BMJ וזמין כעת גם באופן מקוון

ציספלטין הוא טיפול שכיח במגוון רחב של סוגי סרטנים, לרבות שד, ראש וצוואר, ריאות, שחלות ועוד. עם זאת, תופעות הלוואי של הטיפול, ובמיוחד רעילות נפרוטית, יכולות להיות חמורות. פגיעה בכליות לאחר טיפול בציספלטין קשורה לתמותה גבוהה יותר ועלולה לסכן את זכאותו של המטופל לקבל טיפולים אחרים. כעת, במחקר גדול שכלל נתונים משישה מרכזי סרטן בארה”ב, פותח אלגוריתם סיכון לניבוי פגיעה חריפה בכליות (AKI) לאחר מתן ציספלטין.

בנוסף, מחשבון חיזוי סיכונים מבוסס על האלגוריתם זמין כעת באופן מקוון עבור מטופלים ומטפלים כדי לקבוע את הסיכון של מטופל אינדיבידואלי לפגיעה כלייתית לאחר טיפול בציספלטין באמצעות נתונים קליניים זמינים. המטרה בפרסום מודלים לחיזוי סיכונים היא לעזור לרופאים להעריך מראש אם מטופל בסיכון מוגבר לפתח AKI לאחר קבלת ציספלטין, וכך לאפשר לשקול להיות זהיר יותר בטיפול, כלומר להתאים מינון או לשקול טיפול חלופי, אם אפשר.

עם זאת, מודלים קודמים היו מוגבלים עקב גורמים כמו גודל דגם קטן עליו פותח המודל, היעדר ולידציה חיצוני, התבססות על נתונים ישנים יותר והגדרות ליברליות יותר של AKI, אמרה מנהלת המחקר. “פתחנו את האלגוריתם שלנו לציבור ובכך הוא חשוף לאימות חיצוני. בנוסף, בחנו סיכון לפגיעה כלייתית בינונית עד חמורה, הצורה הרלוונטית ביותר מבחינה קלינית של נזק לכליות, בעוד שמודלים קודמים כללו צורות קלות יותר של פגיעה בכליות. מעבר לכך, אספנו נתונים על כמעט 25,000 חולים שקיבלו את המנה הראשונה של ציספלטין IV, גודל מדגם גדול יותר מכל הממצאים הקודמים גם יחד”.

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בנשים עם פרוטאינוריה בטוח נפרוטי סיכון מוגבר לסיבוכים בזמן היריון (Obstet Med)

    בנשים עם פרוטאינוריה בטוח נפרוטי סיכון מוגבר לסיבוכים בזמן היריון (Obstet Med)

    בהשוואה לנשים עם מחלת כליות כרונית ללא פרוטאינוריה בטווח נפרוטי, באלו עם פרוטאינוריה בטוח נפרוטי בשלב מוקדם של ההיריון סיכון מוגבר ללידה מוקדמת והתקדמות למחלת כליות כרונית בשלב מתקדם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetric Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התוצאות המיילדותיות והכלייתיות לאחר אבחנה של פרוטיאנוריה בטווח נפרוטי בהיריון מוקדם לא […]

  • האם אסטרוגן נרתיקי בטוח לשימוש בנשים עם היסטוריה של סרטן שד? (מתוך כנס ה- European Society for Medical Oncology Breast Cancer)

    האם אסטרוגן נרתיקי בטוח לשימוש בנשים עם היסטוריה של סרטן שד? (מתוך כנס ה- European Society for Medical Oncology Breast Cancer)

    טיפול באסטרוגן נרתיקי אינו מלווה בעליה בסיכון להישנות סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים או סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים בנשים תחת טיפול במקביל בטמוקסיפן, אך יש להימנע מהטיפול בנשים תחת טיפול במעכבי ארומטאז, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מצרפת שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Society for Medical Oncology Breast Cancer. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות אבני כליות (J Clin Endocrinol Metab)

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות אבני כליות (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי תסמונת מטבולית הינה גורם סיכון משמעותי ובלתי-תלוי להתפתחות אבני כליות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעוד שחלק מהמחקרים הצביעו על קשר בין תסמונת מטבולית ובין אבני כליות, איכות העדויות ממחקרים אלו משתנה מאוד ואין הערכה של הסיכון באוכלוסייה זו במסגרת מחקר […]

  • ניתוח Mohs עדיף על כריתה מקומית רחבה ב-SCC מתקדם של העור (ACMS)

    ניתוח Mohs עדיף על כריתה מקומית רחבה ב-SCC מתקדם של העור (ACMS)

    ניתוח Mohs עדיף על כריתה מקומית רחבה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש עורית בשלב מתקדם (Cutaneous Squamous Cell Carcinoma), כך על פי ממצאים ממחקר רטרוספקטיבי שהוצג בכנס השנתי של המכללה האמריקאית לניתוחי מוס 2024. התועלת של ניתוח Mohs נצפתה בכל מדדי התוצאה, כולל שיעורי הישנות, שליחת גרורות ותמותה. נתונים אלה תומכים בניתוח Mohs כאפשרות […]

  • נוגדנים עצמיים של אנטינפרין כסמן למחלת כליות? (NEJM)

    נוגדנים עצמיים של אנטינפרין כסמן למחלת כליות? (NEJM)

    אנשים עם מחלות כליה קשות לאבחון, הקשורות לתסמונת נפרוטית, מראים רמות גבוהות במיוחד של נוגדנים עצמיים של אנטינפרין, דבר המצביע על סמן ביולוגי חדש ופיתוח פורץ דרך באבחון וניהול המחלות, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine. תסמונת נפרוטית, המאופיינת בעלייה של חלבון בשתן שעלולה להוביל לזיהום ולקרישי דם, יכולה להיגרם בין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה