כירורגיה לב חזה

ד”ר בונאקה: כשגורמי הסיכון האיסכמיים עולים על גורמי הסיכון לדימומים אני ממליץ למטופלי שחוו MI על טיפול נוגד טסיות כפול (אספירין+טיקגרלור) ארוך טווח



במסגרת ביקורו בארץ והשתתפותו בכנס רפואת לב דחופה שהתקיים ב-10-11/6 העניק לנו ד”ר בונאקה, מבית הספר לרפואה באונ’ הווארד, הרצאה קצרה זו (6 דקות) בה עסק בסוגיית טיפול נוגד טסיות ארוך טווח במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (MI).

בפתח ההרצאה ציין ד”ר בונאקה שבהשוואה לקלופידוגרל, הטיפול בטיקגרלור (ברלינטה) הוא צפוי (שונות קטנה יותר בין מטופלים) ומפגין עליונות בהפחתת תמותה ואירועים קרדיווסקולרים הן בטווח הקצר (עד 30 יום מ-MI) והן בטווח הארוך (כשנה).

מעבר מטיקגרלור או פרסוגרל לקלופידוגרל לאחר 30 יום נמצא כמעלה סיכון לאירועים.

המטופלים שמפיקים את התועלת הרבה ביותר מטיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) הם במיוחד אלה לאחר MI. בנוסף מחקר PEGASUS הראה תועלת ארוכת טווח לאורך 36 חודשים לשני המינונים של טיקגרלור (90 ו-60 מ”ג) בהשוואה לפלצבו בהפחתת אירועים קרדיווסקולרים. נצפתה ירידה בסיכון בכל המרכיבים של יעד המחקר המשולב (MI, שבץ, תמותה קרדיווסקולרית) לרבות STEMI, שבץ איסכמי, ואפילו VTE. אמנם הישגים אלה לוו בעליה בסיכון לדימומים, אך לא בדימומים פאטאליים או דימומים תוך מוחיים, אלא בעיקר בדימומים במערכת העיכול.

בתרגום למניעת אירועים הציג ד”ר בונאקה את הממצא לפיו על כל 1000 מטופלים שיקבלו טיקגרלור + אספירין לאורך 3 שנים ניתן יהיה למנוע 18 מקרי תמותה קרדיווסקולריים /MI/שבץ, 5 מקרי מוות קרדיווסקולרי, 8 אירועי MI, ו-4 מקרי שבץ, וזאת במחיר של 9 דימומים מג’וריים וללא עליה בדימום פטאלי, בהשוואה להמשך טיפול באספירין בלבד. תתי הקבוצות שנהנו מהפחתת סיכון גדולה עוד יותר מטיפול DAPT ארוך טווח הם מטופלים שמשך הזמן שעבר מאז שחוו MI הוא קטן משנתיים, ושמשך הזמן מאז החלו טיפול ב -DAPT קטן משנה. קבוצות נוספות שנהנות מהפחתת סיכון ניכרת באמצעות הטיפול ב-DAPT הם אלה עם הפרעות בתפקוד כלייתי (eGFR קטן מ-60), סוכרתיים, מחלה כלילית במס’ עורקים (Multivessel), וטרשת עורקים היקפית (PAD).

ההמלצה הפרקטית של ד”ר בונאקה בכדי לקבל החלטה אם להציע טיפול DAPT ארוך טווח היא לבחון בשלב ראשון את גורמי הסיכון לדימומים. לאחר מכן הוא מציע לבחון את גורמי הסיכון האיסכמיים: סוכרת, אירועי MI בעבר, PAD , הפרעות בתפקוד כלייתי, מחלה רב כלית.

אם המאזן של גורמי הסיכון האיסכמיים עולה על זה של גורמי הסיכון לדימומים – הוא ממשיך בטיפול ב- DAPT תוך ביצוע בקרה בביקור הבא של החולה (בדר”כ אחת ל-6 חודשים), וזאת מכיוון שנתוני PEGASUS הראו שהתועלת נמשכת ואף גדלה לאורך זמן. כל זאת, תוך שיתוף המטופל בשיקולים ובהחלטות.


לצפייה בקליפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר